זו אני – פרק רביעי ☻☺☻

בוקר. עדיין אין אף אחד.
עדיין כואב.
עדיין עצוב.
עדיין מלא פחד.
רק משהו אחד השתנה – הפעם, פחות מלא תקווה.
מחר יש לי פגישה עם הרווחה ואני מפחדת..
מה יעשו איתי?
מי יממן לי מורה פרטי חדש?
מי ידאג לי?
ישלחו אותי לאימוץ?
נגמרו לי הדמעות.
אני בים עכשיו. אפילו הגלים שאני נהנית להתענג על מראהם
נראים לי כה פשוטים וחסרי משמעות….
היום, היו לי מחשבות אובדניות.לי!! מחשבות אובדניות!!
הילדה הכי מאושרת בעולם!! הכי חייכנית שיש!!
אתם מבינים איך זה משפיע עליי?
אבל אני עדיין מחכה לשובם. אני יודעת שהוא יגיע.