זולות ובאנגים | 3- האדממה

השעה הייתה 22:03. עמדתי בקצה הצוק ברחוב הנמל והסתכלתי על הנוף.
תנו לי לספר לכם משהו על המושב שלי, הוא ממוקם על גבעה בהרי השומרון, ומנקודות תצפית שונות ובכללי מרחוב הנמל, ניתן לראות את כל הנוף של גוש דן.
למה זה חשוב אתם שואלים? כי על זה התבסס המיקום של הזולה שלנו. הבטתי במורד הצוק, על עץ הזית הגדול שהסתיר את הזולה שלנו מהדיירים של הרחוב. התחלתי לרדת למטה.
כל מורד הצוק היה מורכב מסלעים, ככה שזה היה קליל וקשה בו זמנית לטפס למטה ולמעלה. כשהתקרבתי לעץ כבר יכולתי לראות אלומת אור ולשמוע מוזיקת טראנסים מתנגנת ברקע.
כשנכנסתי מבעד לענפים ולעבר המתחם של הזולה ראיתי את הימלר שוכב על ספה אחת, ואור יושב על ספה אחרת.
התיישבתי על הספה שבאמצע וזרקתי את תיק הגב שלי על השולחן המאולתר, שהיה מורכב משני צמיגים ופלטה עגולה של עץ.
"יש מים במכשיר?" שאלתי בעודי מחטט בתיק.
"בדוק, תוסיף אלינו, פתחנו כבר" אמר הימלר ופתח את הקססונית שלו.
"אין על הטיל תכלת הזה אה? אור טעם כבר?" שאלתי תוך כדי סיבוב הגריינדר.
"וואלה עוד לא, פתחנו שתי דקות לפני שבאת" ענה אור. יכולתי לראות שהוא מתרגש לפי הבעת פניו.
הוספתי עוד חומר, זרקנו עוד טבק ולקינוח, קיססתי את הכל שוב עם מספריים.
"שוטגאן ראשון!" אמר הימלר ונעמד, כאילו הוא מתכונן להוריד ראש.
"הלו הלו, קודם אני, אני תפעלתי את הקססה. החוק מחייב אותך" אמרתי לו ומילאתי את המבחנה.
"כוסאמק.. סבבה אז אני שני!" הכריז הימלר והתיישב.
הדלקתי את המצית. כל מה שיכולתי לשמוע זה את המים של המכשיר מבעבעים וטראנס חזק של רייזינג דאסט ברקע.
המכשיר עבר ממני להימלר, מהימלר לאור, וזה היה משעשע לראות. אור נחנק והתחיל להשתעל, אבל להפתעתי ולהפתעת הימלר, לא נשאר כלום במבחנה.
הערב נמשך עם עוד סבב, ועוד טראנס, ועוד סבב, והפסקת מאנצ'ים, ועוד ועוד ועוד סבבים..
באיזשהו שלב אור נשכב על הספה שלו, והחל להרגיש לא בנוח.
"תכבה את הטראנסים! אני רואה סודנים רצים בשיחים!!!" צעק אור בעוד שאני והימלר מתפקעים מצחוק.
כיבינו את הטראנסים ואז הימלר נעמד.
"ששש.. יש שם מישהו" הוא אמר והצביע לעבר בית בשכונה שמתחת לזולה.
"הוא מסתכל עלינו!" אמר הימלר בבהלה.
כשהסתכלנו ראינו שזה פח אשפה ירוק.
אחרי עוד מספר סבבים החלטנו לעלות לבית של הימלר אשר הזמין אותנו לישון אצלו.
כל הדרך במעלה הצוק ידיי רעדו ללא סיבה הנראית לעין, ואור הקיא.
כשהגענו לביתו של הימלר, אור מיד נשכב על אחת הספות והימלר על השנייה. אני התיישבתי על הכורסא ונשענתי לאחור.
"תדליקו טלוויזיה" אמרתי בעודי עוצם את עיניי.
הימלר לחץ על השלט והטלוויזיה נדלקה.
לפרוטוקול, השעה הייתה 4 בבוקר, והממיר היה על ערוץ ההיסטוריה, ולמי שלא יודע מה משדרים בערוץ ההיסטוריה ב4 לפנות בוקר, זה מסך עם כיתוב של "שידורינו יתחדשו ב7 בבוקר" עם מוזיקת רקע מתקופת הפלמ"ח.
לא העברנו ערוץ.
לאחר כמה דקות החלטתי להכין אדממה, ובגלל שאני לא זוכר כלום מזה, לפי אור זה הלך ככה:
הרתחתי סיר עם מים, זרקתי את האדממה בפנים, תיבלתי עם מלח ולאחר מכן עם כל תבלין שהיה על השיש של המטבח, ואז שפכתי לשם לפחות 200 מ"ל של וויסקי, זרקתי בפנים לימון ועוד ירק שורש מוזר שאור לא זיהה, לאחר מכן בהיתי בקיר במשך שתי דקות, ועליתי למעלה. ולא חזרתי.

כשפקחתי את עיניי שמתי לב שאני על מזרון בחדר האורחים של הימלר. אור היה על מזרון לידי, ושמתי לב שהוא התעורר גם.
הדבר הראשון שאמרתי כשראיתי אותו היה: "שכחתי את האדממה דולק". שנינו התחלנו לצחוק וירדנו למטה.
כשהגענו למטה ראינו שהגז היה מכובה והאדממה היה חום. מסתבר שאמא של הימלר קמה ב5 לפנות בוקר וצרחה עליהם שהגז היה דלוק. לאחר מכן הם עלו לישון.
החיים הטובים.