זה שלא יוצא מהבית: פרק כפול 5,6 (לגיל 14+)

פרק 5

רצנו אל הבית שלו. אבל אז כאשר הבטתי לאחור ראיתי את הילד שוכב על הריצפה מדמם. הוא ירה בו. הזקן ירה בו.

הפצע שלי כבר החלים. רצתי בכל הכוח לבית שלי. רצתי עם דמעות בעיניים מהתרגשות.
אני הולך לפגוש את המשפחה שלי צעקתי לעצמי בלב שלא ישמעו. אני ככה כבר שעתיים רץ וכבר נגמר לי הכוח. לפני שירו בי הדרך הזאת הייתה רק שעה.
הדפיקה הזאת שיש לי במוח. אני מחפש כל הזמן אקשן. ובגלל השריטה הזאת שנמצאת אצלי במוח אני כבר לא יוכל לרוץ או לקפוץ. הגעתי הביתה, הרכב של אימא לא פה ואין לי אף אחד בבית. אני פשוט ישן על הספסל שבחוץ עד הבוקר בבוקר אני יעלה להסעה ואסע לרייזר התיכון שלי.

ואוו איזה קור השעה כבר 4 לפנות בוקר ועוד לא נרדמתי. אני לא מבין איפה נמצאים ההורים שלי. מה זה על המנעול של הדלת זה נראה כמו ירייה. נכנסתי לבית. זה מוזר כי אני זוכר שכשהגעתי הדלת הייתה נועלה ואם זאת באמת ירייה איך זה שלא שמתי. שנכנסתי לבית שלי היה נורא שקט אבל רועש מבפנים. ראיתי בן אדם שאני לא מכיר מסומם על הספה שלנו לקחתי סכין ודקרתי אותו למוות.

פרק 6

ראיתי בן אדם שאני לא מכיר מסומם על הספה שלנו לקחתי סכין ודקרתי אותו למוות. נעלתי את הדלת מלמעלה. הורדתי את כל התריסים. אכלתי משהו נורמאלי ולא תפוזים. לפתע שמעתי דפיקה בדלת. לא פתחתי. עשיתי סיבוב בבית נשכבתי על המיטה בחדר שלי……………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………..ואוו כבר צהריים לא שמתי לב איך שנשכבתי על המיטה נרדמתי. הטלפון של הבית התחיל לצלצל וזאת הייתה אימא שלי עניתי. התחלתי פשוט לדבר עוד לפני ששמעתי "הלוו". אמרתי אימא אני בבית את לא מבינה מה עברתי אני פצוע ירו בי.
אבל זאת לא הייתה אימא שלי. זה היה קול שאני לא מכיר הוא אמר לי "אם אתה רוצה לראות את ההורים שלך עוד פעם יש לך 24 שעות להיות בבית שלי".
איפה הבית שלך?. שאלתי בלחץ.
אתה ביקרת בבית שלי ושל אבא שלי יחד עם החבר שלך שדקרתי.

………………… ……………… …………………… ……………….

הלו?? הלו??? שיט!!!!!

(פרק 7 יעלה ביום שלישי או בראשון )