זה לטובתך-פרק ראשון
השתיקה במכונית הייתה רועמת.
אתם מבינים,
אסור להשים אותי ואת הורי באותו
האזור יחד, זה מסוכן יותר מאשר
להשים את כול ראשי המאפיה יחד,
משום שזה יסתיים עם הרבה גופות ודם.
"זה לטובתך"אימי אמרה בפעם המיליון,
אולי אם היא תגיד את זה עוד פעם אחת,
היא תתחיל להאמין לשטויות שיוצאות מפיה.
"אני לא רואה איך זה בדיוק בא לטובתי"
אמרתי אליהם בכעס.
"לטובתכם? בטח"הארס שפע בדבריי.
"אבל באמת שאני לא מבינה איך חושד עם אריק ,
יגרום לי להפוך לאדם נורמלי" מרגע שהתחלתי לדבר,
לא היה סיכוי שאעצור.
"זאת אומרת, הבחור יותר קוקו ממני וכשאני אומרת את זה,
זאת אומרת שהוא צריך כבר להיות בבית משוגעים"אמרתי וגלגלתי את עיניי
"את לא יכולה לדבר ככה על דודך" העיר אביה,
אדם שזרק הערות שכאלו, רק כי לא רצה להשתכשך עם אישתו.
"למה לא?" שאלתי אותו, אך לא הייתה לו תשובה לכן.
"אה, אני יודעת, כי הוא האדם היחיד במשפחה הזו,
שבאמת מצליח לסבול אותי"אמרתי וצחקתי, אך זה היה צחוק חלול.
יכולתי לראות את אימי נועצת בי מבט דרך המראה,
אך לא יחסתי לה תשומת לב.
"הגענו"נשמע קולו של אבי.
תגובות (0)