זה לא יכול להיות- פרק 2

לאחר הצלצול, שלושתינו ביחד הלכנו בדרך לכיתות והתפצלנו כל אחת לשיעור שלה. השיעור הראשון שלי היה "היסטוריית העל טבעי", הייתי נרגשת לדעת מהו שיעור זה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי בשורה הלפני אחרונה בכיסא צדדי, לא רציתי לבלוט. כל התלמידים נכנסו והתחלנו את השיעור,
"שלום תלמידים" אמר המורה כאשר נכנס לכיתה, "ברוכים הבאים לשיעור המעניין ביותר שיכולתם לבחור" אמר בחיוך מתלוצץ, "קוראים לי מר לנגפורד, אבל אתם יכולים לקרוא לי רון" אמר בחיוך וניגש ללוח. המורה היה גבר בשנות ה-40 לחייו, עם אופי נחמד.
"אז חברים, על מה אתם רוצים ללמוד?" שאל את הכיתה וניגש לכתוב את האפשרויות על הלוח.
'ערפדים'
'אנשי זאב'
'מכשפות'
'אלפים ופיות'
"אלו האפשרויות" סיכם ואמר, "כל אחד בתורו יגיד את המועדפת עליו".
בינתיים שהוא עבר אחד אחד בין התלמידים, התלבטתי מה תהיה בחירתי, אולי ערפדים? ואולי אנשי זאב? אלו היו האפשרויות שביניהן התלבטתי, ולבסוף הלכתי על האפשרות שעליה אני יודעת הכי פחות.
כאשר המורה ניגש אלי כבר הייתה תשובה בפי, "אני בוחרת באנשי זאב" עניתי. הוא הנהן ועבר לתלמיד הבא.
לבסוף הרוב קבע כי נלמד על אנשי הזאב. הייתי מרותקת כל השיעור והקשבתי לכל המידע שאמר המורה, מסתבר שלא הייתי היחידה. נער בגילי, שנראה אגב ממש לא רע, התעניין ושאל שאלות באופן קבוע. הוא סיקרן אותי מעט עם הסקרנות שלו. את המשך השיעור העברתי בלנחש את שמו ואת אופיו, הגעתי למסקנה שמתאים לו השם ג'ק ושהוא נחמד ובעל עומק. הלכתי לנסות את מזלי ולדבר איתו, התקדמתי לעברו ונעמדתי מולו.
"היי" פניתי אליו,
"היי" ענה לי, "את התלמידה החדשה?"
חייכתי, "כן, זו אני. אני אמה נעים להכיר"
הוא החזיר לי חיוך קטנטן, "אני ג'ק". באותו רגע חשבתי שיש לי יכולת על טבעית ושאני והוריו חשבנו על אותו הדבר עליו ושהשם הזה באמת מתאים לו, מסיבה לא ברורה. החלטתי שאני מטומטמת.
"זה שיעור חדש? כי מעולם לא שמעתי על שיעור כזה," שאלתי אותו,
"כן, הוסיפו אותו השנה בגלל שראו שהתלמידים מתעניינים בכאלה נושאים." ענה.
"ראיתי שאתה גם מתעניין ממש באנשי זאב," אמרתי בחיוך, "מעריץ שלהם אולי?"
"מעריץ גדול" חייך, "הם מרתקים אותי, מהילדות אהבתי לקרוא סיפורים על אנשי זאב ולהתעניין"
"גם אותי הם מרתקים, אבל אני לא יודעת עליהם הרבה, בגלל זה בחרתי את האפשרות הזו וכנראה שצדקתי בבחירה" אמרתי בחצי חיוך,
"כנראה שצדקת" אמר והחזיר לי בחיוך. הוא ממש חמוד.
"אז מאיפה את?" הוסיף ושאל,
"אני משכונה קטנה שנמצאת דיי רחוק מהעיר, אז זה שינוי גדול בשבילי" עניתי לו,
"אני מבין אותך, גם אני עברתי לכאן לפני שנתיים מעיירה קטנה."
חייכתי אליו, "באיזו כיתה אתה?"
" אני בכיתה י"ב, השנה זו השנה האחרונה שלי," ענה והוסיף, "סוף סוף."
צחקתי ואמרתי, "ולי עוד שנתיים, אני בכיתה י"א"
"מסכנה" חייך,
"לצערי" אמרתי.
"היה לך קשה להשתלב?" שאלתי אותו,
"לא ממש, בואי נצא להפסקה ונדבר" הציע
"אין בעיה" עניתי ושנינו יצאנו לכיוון החצר,
"אז מה שהתחלתי להגיד," אמר, "לא היה לי קשה, דווקא דיי מהר השתלבתי. זה ממש לא קשה אם את יודעת איך."
"הבעיה היא שאני לא יודעת איך" עניתי,
"עצה שלי, פשוט תהיי נחמדה ותהיי עצמך, זה תמיד עובד" חייך אליי ומיד אמר, "אני חייב ללכת למגרש, יש לנו משחק להתכונן אליו. נתראה אחר כך" קרץ לי ורץ למגרש.
חייכתי לעצמי והלכתי לחפש את חברותיי, טרייסי וג'ני.
מצאתי אותן בשירותי הבנות, מתקנות את האיפור שלהן, "צריכה איפור כלשהו לתיקונים?" שאלה ג'ני,
"לא תודה," עניתי, "אני לא ממש אוהבת להתאפר"
"אה אוקי, לא נורא" ענתה.
סיפרתי להן על השיעור הראשון ועל ג'ק בגלל שרציתי לדעת עליו יותר,
"היא מדברת על ג'ק לורן?" שאלה טרייסי את ג'ני,
"אני כמעט בטוחה" ענתה לה ומיד לאחר מכן שתיהן פנו אלי בשאלה,
"באיזה כיתה הוא?"
" כיתה י"ב" עניתי,
"אז זה ג'ק לורן, הבחור החתיך החלומי שגדול בשנה ממנו" סיכמו שתיהן,
"מה האופי שלו?" שאלתי בסקרנות,
"הוא נחמד מאוד, הוא ההגדרה לבחור מושלם!" ענתה לי ג'ני,
"מסכימה עם ג'ני" אמרה טרייסי.
" הוא גם אובססיבי לעל טבעי" הוסיפה ג'ני,
"מצד אחד הוא חמוד ורגיש ומצד אחד הוא לוהט וסקסי" אמרה טרייסי,
"הוא נשמע מעניין" אמרתי,
"את רוצה שיהיה משהו ביניכם?" אמרה ג'ני והרימה והורידה את גבותיה,
"אני בקושי מכירה אותו," צחקתי, "אני עוד לא יכולה להגיד כלום"
"נחייה ונראה" קרצה לי ושלושתינו יצאנו לכיוון הכיתות,
בעוד אני חשבתי על שהצלחתי, הצלחתי להסתדר.