זהות אחרת – פרק 2

בר נכנסה באדישות אל חדרה של הדס ובחנה אותו בעיניה.
חדשה של הדס היה דיי גדול,היו בשתי פינות החדר 2 שידות קטנות עם שלושה מגירות בכל אחת,הקיר היה צבוע בצבע לבן מלוכלך עם כתמים שחורים וסימני רגליים,בקיר השמאלי הייתה תלויה תמונה ענקית ובמה מצוייר נוף של טבע,ושתי מיטות.
"למה יש לך פה 2 מיטות אם את לבד?" שאלה בר בבלבול.
"שמעת בחדשות ששנה שעברה התאבדה ילדה בבית יתומים?" אמרה הדס בנשיפות.
"כן!! את מישל מילר כולם מכירים!" אמרה בר בפתאומיות
"אז,במיטה שאת עכשיו יושבת ישנה מישל הזאת" אמרה הדס
בר קמה באיטיות והעדיפה לשבת על הרצפה.
"זה בסדר! למה ירדת מן המיטה?" שאלה הדס את בר
"לא יודעת,זה מוזר לשבת על מיטה של מישהי ש…מתה" אמרה בר והביטה ברצפה בעודה יושבת ישיבה מזרחית.
"מבינה אותך לגמרי" אמרה הדס וקמה מן המיטתה אל הארון הבגדים הסדוק והמיושן והוציאה ממנו קרם.
הדס הפנתה את גבה מבר והתחילה למרוח את הקרם על שתי ידיה,החזירה את הקרם לארון וחזרה לשבת על המיטה.
"למה מרחת את הידיים שלך בקרם?" שאלה בר והביטה בידיה של הדס
"לא סתם,זה קרם גוף" אמרה הדס בבלבול
"קרם גוף מורחים על כל הגוף,לא רק על הידיים" אמרה בר בנחישות
"אז.. אני מורחת רק על הידיים" אמרה הדס ברכות וחייכה
"משהו פה מסריח" אמרה בר וקמה מן המיטה וצעדה אל כיוונה של הדס
"אני יכולה להסתכל לך שניה בידיים?" שאלה בר והצביעה על ידה הימנית של הדס
הדס ללא אמרה דבר ופשטה את השרוולים מידיה
"את מרוצה עכשיו" אמרה הדס כאשר דמעות צצות מעיניה.
בר הביטה בידיה והיא ראתה חתכים בכל היד,פסים אדומים מהמרק אל תחילת הזרוע,פסים צפופים ועמוקים ועדיין נוטפי דם,בר הייתה בהלם.
"ל..ל…ל…למה?" גמגמה בר כשהיא מביטה בידיה של הדס בבהלה
"החיים שלי.. זבל" אמרה הדס והתחילה לבכות
"אף אחד לא רוצה לאמץ אותי,אני סובלת פה,החברה הכי טובה שלי התאבדה,המנהלת כל הזמן מקללת אותי,המשפחה האמיתית שלי כל הזמן שולחת לי מכתבים נוראיים וקשים,אף אחד לא רוצה אפילו להפנות אליי מבט,פשוט.. זבל!" אמרה הדס בבכי מקפיא דם.
בר במהירות חיבקה את הדס ונתנה לה כתף לבכי,וכך זה נמשך כמה דקות,לבסוף גם בר הצטרפה לבכי של הדס
"דיי! הכל יהיה בסדר! אני מבטיחה! בבקשה אל תחתכי" אמרה בר בבכי
"הסכין זה הדבר היחידי שנשאר לי!" אמרה הדס בבכי קורעה
לאחר מכן בר נרפתא מן הדס ושניהם נרגעו
"את רוצה שאני ישן איתך היום?" שאלה בר את הדס בחיוך
"כן אני ישמח" אמרה הדס וחייכה "אני ממש עייפה..אני זקוקה לחברה פה"
"רק… המיטה" אמרה בר בפחד והסיטה את מבטה אל המיטה
"אל תדאגי,אני החלפתי הכל,מזרון,מצעים,כריות,ניקיתי את המיטה עם כלור" אמרה הדס בחיוך כשפניה אדומות כעגבניה
"חח למה לא אמרת מקודם?!" אמרה בר מצחקקת
"חשבתי שזה עדיין לא יעזור לך" אמרה הדס וצחקקה גם
ושניהם צחקקו
בר נשכבה על המיטה השניה והדס כיבתה את האור וברכה ב"לילה טוב!"
בר לא הצליחה להרדם,עברו לה כל מיני מחשבות רעות בראש,על כל מה שהדס ספרה לה,בר הסתובבה לכיוון הקיר ומשכה מאט את השמיכה,ופתאום היא ראתה חור בין המיטה לקיר,בר הביטה מה זה החור והיא ראתה שבין המיטה לקיר עומדת לה קופסא קטנה וישנה שצבעה אפור.
בר הסתובבה לאחור באיטיות ובחנה את הדס אם היא ישנה או לא,למזלה היא נרדמה במהירות.
בר הוציא את הקופסא באדישות ובאיטיות ובחנה את הקופסא ומרוב סקרנות היא פתחה אותה.
היא ראתה שבקופסא היו מכתבים… מהמשפחה שלה!
בר לא היססה והיא פתחה את המכתב הראשון
בר נבהלה ממה שכתוב במכתב והייתה המומה! במכתב כתוב: