זהב מלוכלך – פרק 3

אחרי שסיימנו לאכול התחיל לרדת גשם, טיפות שמנות פגעו בעוצמה בזגוגית החלון של בית הקפה. אדיסון תכננה להמשיך את הסיור, אבל בגלל מזג האוויר החלטנו לחכות שהגשם ייחלש ולחזור בחזרה לחדר שלנו.

כשנכנסתי שוב בדלת החדר, שכבר התחלתי לחבב, החום מהרדיאטור פגע בפני הקפואים והחזיר תחושה לקצות אצבעותיי. הורדתי את המעיל הרטוב והתיישבתי על המיטה, מביטה על הגשם שחזר ליפול בעוצמה על המדרכות והעצים, נהנית מהניגודיות של מה שראיתי בחוץ לחום ולאור ששחררו בחדר.

בהיתי בסטודנטים המתרוצצים כדי להימלט מהגשם כששמעתי את אדיסון אומרת "אז מה את אומרת? לגבי המסיבה אני מתכוונת".

הבטתי בה יושבת על המיטה ואוספת את הבגדים שהיו זרוקים על הריצפה. "זה נשמע לי בדיוק מה שאני צריכה עכשיו" חייכתי אליה.

"כן זו הזדמנות טובה להכיר אנשים חדשים ולמצוא כמה חברים לבלות איתם את הזמן הפנוי שלך, למרות שנראה שכבר מצאת כמה" היא חייכה.

"אממ ג'ספר נראה די ידידותי, אבל אני לא בטוחה שאוליביה מחבבת אותי ואני די בטוחה שמטיאס לא מחבב אותי בכלל, משום מה" הוספתי.

להמשך הפרק מוזמנים להיכנס לבלוג שלי בקישור: https://noamsstory.blogspot.com/2020/11/Dirty-Gold-3.html

"אל תיקחי אותו קשה" היא אמרה בביטול. "יש לו לפעמים מצבי רוח לא מובנים. ואוליביה פשוט מגיעה מבית כזה קריר, אם היא תרצה היא תספר לך, אז אל תדאגי בקשר אליה" היא ניסתה להרגיע אותי, אבל עדיין לא הייתי בטוחה.

"אוקי" אמרתי יותר כדי לרצות אותה, די חיבבתי את אדיסון, אז גם אם כל שאר האנשים שפגשתי בבית הקפה לא מחבבים אותי, לפחות מצאתי חברה חדשה היום. "את צריכה עזרה?" שאלתי, מורה על ערמת הבגדים שהיא בנתה מכל מה שמצאה זרוק על הריצפה, וכעת ניסתה לקפל הכל במסודר.

"כן אני אשמח" היא אמרה בהקלה. "למרות שעד שנסיים, הכל יתבלגן שוב".

"למה?" אמרתי בבלבול.

"כי אנחנו צריכות לבחור מה ללבוש להיום בערב" היא אמרה כאילו זה מובן מאליו.

"ואז צריך לבלגן שוב את הבגדים?" שאלתי בגיחוך.

"כמובן! אחרת איך נמדוד את כולם?"

"אני בטוחה שנמצא דרך יעילה יותר" עכשיו כבר ממש צחקתי.