זאת אני פרק 17
כולם השתתקו והביטו בי . הם חייכו וחלק צחקקו
'מה יש ?' שאלתי והבטתי בלינוי לקבלת תשובה. התחושה הייתה מוזרה, מעין השפלה כזאת, אך לא הראיתי זאת. פעלתי בביטחון ולא הייתי מבוישת. נעמדתי זקוף ושאלתי זאת בקול רם, כאילו שזה לא הזיז לי.
'טוב יאללה , שמעתם מה היא אמרה תזיזו את המבטים ' לינוי הגנה עליי, והמורה הנהנה בהסכמה.
התיישבתי בשולחן שלי וכתבתי על אחד הדפים במחברת, ללינוי.
'מה קרה ?' כתבתי
'בדיוק דיברנו עלייך.. ' כתבה בכתבה העגול והמושלם.
'חח מה ?' כתבתי לה בחזרה
היא סובבה את המחברת לכיוונה והחלה לכתוב משפט ארוך . ניסיתי להציץ אך לא הצלחתי לקרוא, אז בזמן הזה העתקתי מהלוח. לינוי סיימה סוף- סוף והושיטה את המחברת אליי , קראתי את שכתבה 'באמצע השיעור קרה דבר מהזה מוזר חח, שמענו את ערן ורוני רבים כזה, אבל לא שמענו מה הם אמרו כי הם דיברו בלחש .. לאט לאט הכיתה נהייתה יותר שקטה והקולות של שניהם נהיו יותר חזקים.. המשפט ששמענו היה של רוני, הוא אמר את זה בקול די חזק.. הוא אמר : "עזוב אותי, אחי, אני אוהב אותה והיא אותי ! היא עכשיו החברה שלי, היא לא אוהבת אותך , תשחרר!" זה היה ברור לכל הכיתה שהוא מדבר עלייך.. חמוד, אבל ערן אוהב אותך ..' קראתי את מה שכתבה ברגשות מעורבים. אז ערן אוהב אותי ! אבל כל כך עצוב לי בשביל לינוי.. ורוני כל כל חמוד ! איך אני משקרת לו ? לא ידעתי פשוט איפה לקבור את עצמי. חיכיתי מספר דקות עד שעניתי לה 'אני לא אהיה איתו' ואז חשבתי קצת, והוספתי 'אל תתני לו לבאס אותך.. בסוף הוא יתייאש, הוא לא יאהב אותי לנצח' התעצבתי מדבריי. הוא לא יאהב אותי לנצח, ואני אוהבת אותו. רוני אוהב אותי ואני משקרת לו, וערן לא אוהב את לינוי, הוא לא יאהב. אני יודעת שהסיכויים קלושים שהם יהיו ביחד.
המשכנו בשיעור, ובסופו ארזתי את חפציי והתכופפתי להרים את המחק שנפל לי . כשקמתי ראיתי את רוני מולי
'שלי?' אמר
'היי' חייכתי אליו חיוך אוהב.
'שלי.. אנחנו.. אנחנו צריכים לדבר..'
תגובות (1)
לא אוהבים ?