זאת אני פרק 13
ערן.
"הי אחי מה קורה ?" פנה אל רוני
"וואלה הכל אחלה , החיים דבש " רוני ענה והם נתנו כיף כמו שהם נותנים תמיד.
"בוקר טוב בנות " הוא אמר ויצא.
נכנסנו לכיתה ומאי ושיר ישבו על השולחן ודיברו עם כמה בנים. כשהם קלטו אותנו הם מיד קמו
"לינויוש ! שלוש ! " אמרו שתיהן וקפצו עלינו בחיבוקים
"נראה כאילו לא ראינו אתכם מלא זמן ואי" אמרתי
"אנחנו חייבות להיפגש בנות . " אמרה מאי
"בואו אלינו היום " אמרה לינוי
"וגם דנה. " אמרתי.
"ברור !" אמרה שיר "איפה היא באמת ? "
כולנו הבטנו אחת בשנייה מחפשות תשובה ואז שמענו קול מאחורה
"לינוי , שלי , מאי ושיר !!"
"דנה !"קראנו לה .
היא חיבקה את כולנו .
"איפה היית ?" שאלה לינוי
"כן מה זה לאן נעלמת ?" שאלה שיר
"באמת איפה היית ? " שאלה מאי גם היא.
"נו מה זה, חקירה משטרתית ? "אמרה דנה "אז באתי קצת יותר מאוחר, ביג דיל !"
"אה כן קבענו אצל לינוי היום אחרי בצפר" אמרה מאי
"ושלי" הוסיפה לינוי.
"קצת קשה להתרגל.. בכל זאת.. " אמרה מאי . נפגעתי קצת אבל היא שמה לב לכך ומיד חיבקה אותי .
יאיר נכנס לכיתה לשיעור היסטוריה. התבאסתי, לא רציתי ללמוד היסטוריה אבל הוא אמר שלא נלמד, שנדבר על מה שקרה בהולנד בבוקר. הוא הסביר על הפיגוע ופתח את הדיון בפני הכיתה אבל הראש שלי היה במקום אחר, לא בשיחה, אני חשבתי על איך אמצא את הוריי בעזרתו וחיכיתי לרגע שאוכל לדבר איתו.
סוף כל סוף הצלצול הגואל. ארזתי את חפציי במהרה ועקבתי אחריו.
"יאיר !" קראתי.
"הו, שלי. מה שלומך ? "
"אני בסדר.. "
"את צריכה משהו ?"
"אמממ.. כן.. אני ממש רוצה כבר לחפש. "
"אני קודם צריך אישור של הורי האומנה שלך. "
"אני לא חושבת שזאת תהיה בעיה. הם בוודאי יסכימו "
"וגם של העובדת הסוציאלית שעשתה את כל ההעברות שלך.."
"יעלה . "
"כן.. אני אצטרך לדבר איתם . עדיף ששנינו נעביר את הפרטים במסודר יותר. תגשי אליי מחר אחרי בית הספר? "
"כן " עניתי, והוא פנה לדרכו. "יאיר?"
"כן שלי ?" הוא הסתובב אלי
"למה זה כל כך חשוב לך לעזור לי למצוא אותם?"
הוא החל לגמגם ולא ידע מה לומר.
"אני.. גם אני .. שלי.. גם אני.. גם אני הייתי כמוך…"
תגובות (5)
הבנתי שאם אני אחכה ל5 תגובות תעבור שנה , ואני פשוט רוצה לכתוב, אז אני מבינה שהתגובות יגיעו אחר כך , ואני פשוט אפרסם פרק או שניים אם ארצה אולי שלושה בכל יום ..
בכל זאת אני אשמח אם תגיבו ותתנו לי ביקורת בונה
אוקיי אז אמממ היי (?)
יש לי ביקרת בונה לסיפוך, קחי זאת באופן חיובי:
1. שמת לב שאחרי כל פעם שמדברים כתוב 'אמר' או 'אמרה'. תגווני קצת במילים. 'שאל', 'חייך' או עשה פעולה כל שהיא.
2. הקורא לא בראש שלך, חסרים פה המון תיאורים. את יכולה גם לשלב במחשבות קטעים מן העבר וכאלה. פירוטים זה חלק בלתי יוצא מן הכלל בכתיבה והוא אינו קיים בו.
3. משלב שפה גבה? סלחי לי אך גם הוא חסר. אני לא מצפה שהדמויות ידברו ללא סלנגים וכאלה אבל במחשבות ותארים כן צריכים להיות פה.
4. הפרק שלך מאוד קצר, את חייבת להאריך אותו.
5. לא עושים לפני ואחרי סימן שאלה רווח.
לא לעשות- "לה לה לה פילים ? "
כן לעשותך- "לה לה לה פילים?"
~~
אנא קבלי את כל הערותיי והארותיי בהבנה. אני לא מגיעה במקום של פגיעה אלא רק משל אכפתיות. אגב, אל תכתבי '5 תגובות וממשיכה' כי יכולה להתאכזב. אני אישית לא מפרסמת בכל סיפור שאני מגיבה פה (סליחה אם זה לא קשור, הכוונה לא אליך). פשוט אל תצפי לכמות, תני לתגובות להגיע לבד.
אוהבתתתתת3>
תודה שהגבת אני מאוד מעריכה את זה !!
1. אני אשתדל להשתפר בקטע הזה..
2. אני אוסיף, כתבתי את כל הסיפור מזמן ואז ניסיתי להמשיך באותה צורה , אבל אני יודעת שחסר..
3. אני גם אשתדל..
4. כן, אני עושה את זה ממש מהר כי פשוט באלי לכתוב, אבל כשיהיה לי יותר זמן יהיו פרקים יותר ארוכים.
5. זה פשוט הרגל מהווצאפ וזה.. אני פשוט רגילה..
תודה !
אני שמחה שלקחת את דבריי באור חיובי:)
לגבי ההרגלים, את פשוט צריכה לשנות אותם. זה אכן מעט קשה אך כך משתפרים.
סופש מדהים לך;-)
כל ההרגלים- זה פשוט יותר נוח בווצאפ וזה אז כשאני מהאייפוד / פלאפון זה יוצא לי הרבה..
סופ"ש נעים ושקט !!