זו אני – פרק שלישי ☺☻☺

1.4.2014 , השעה 13:20

אבא, דניאל, בבקשה תחזרו!!!
זה לא מצחיק!!! אני יודעת שהיום ה-1 באפריל, אבל
זו באמת מתיחה גרועה!!
עברו 5 ימים מאז הפתק.
5 ימים קשים.
כואבים.
עצובים.
ריקים.
מלאים פחד.
מלאי תקווה, שאולי אני אשמע את הדפיקה המיוחדת שלנו בדלת, שאולי
אני אשמע צלצול טלפון, או אפילו אקבל עוד פתק, רק כדי לדעת שאתם בסדר.
אבא – אני יודעת שלעולם לא היית משאיר אותי לבד.
דניאל – למי אני אבוא באמצע הלילה אם אני לא נרדמת?
איתמר בא אליי כמעט כל יום – אבל זה לא מספיק, אני צריכה אתכם, אתם המשפחה היחידה שלי..
אבא – פתחתי את קרן החיסכון שלי בבנק. זאת שפתחת שנולדתי,
כדי לממן את הלימודים באוניברסיטה.
אבא, אתה יודע שבשבוע הבא אמורה לבוא אליי הרווחה??
מה יקרה לי, אבא?
אני מחכה לכם כאן אכולת דאגה וציפייה – שתחזרו.