ורד שחור-פרק 23

דיימון ישן לידי,קמתי ונכנסתי לשירותים,עשיתי את זה. אני לא מאמינה שעשיתי את זה.
דיימון עמד מאחורי,חייכתי,"לא שמעת על דבר כזה שנקרא דפיקה בדלת?" שאלתי.
הוא צחק וחיבק אותי, "התגעגעתי אלייך מטומטמת שלי"
צחקתי ונשמתי את הריח שלו,היה לו ריח של אפטרשייב ולימון.
כשהתנתקנו התלבשתי ויצאתי מהחדר,לפגוש את אמא שלי.
החדר של אמא שלי היה בקומה הרביעית.
היא שכבה על המיטה וקראה ספר, כשנכנסתי היא הרימה את עיניה.
"איך היה?" שאלה.
"איך היה מה?"
"את יודעת…"
אוף אמא" נאנחתי והבנתי למה התכוונה,"הכישרון שלך מגעיל אותי"
היא צחקה וחיבקה אותי,"אני חוזרת הביתה היום"
"את חוזרת?"
"זה מה שאמרתי הרגע"
"אני יודעת" נאנחתי.
"אלין…אני חושבת שאני חייבת לך כמה הסברים"
"בהחלט" הסכמתי איתה.
ואז היא התחילה:"זה היה מזמן,לפני שלוש מאות שנה אולי…כשהלכתי ברחוב,הייתי כבר מבוגרת כפי שאת רואה ואז זה קרה,מישהי שנראתה כל כך מסכנה וחלשה שכבה על הרצפה ברחוב-עזרתי לה ושאלתי אותה מה קרה ואז היא נשכה אותי ושתתה ממני כמעט הכל.כשראתה מה היא עשתה היא זרקה אותי אבל החליטה להציל אותי ונתנה לי מדמה,כך נהפכתי לערפדה-כלומר כמוך הייתי ערפדה לא חוקית,לא נולדתי כערפדה.
ואז אחרי שנים שגדלתי כערפדה לבד ושירתתי את מסדר הערפדים,פגשתי את אבא שלך ואז…נכנסתי להריון והוא שמח אבל אני לא שמחתי,סיפרתי לו הכל. הוא קיבל את זה קשה בהתחלה אבל נשאר איתי עד הסוף. וזה מה שקרה".
"זה מסביר הכל" משכתי בכתפי.
"אמא,אם שני ערפדים יכולים לדבר דרך המוח ביחד…מה זה אומר?"
"וואו,זאת יכולת נדירה,לא נתקלתי בה. זה קורה רק לשני ערפדים שיש ביניהם חיבור מיוחד ויוצא דופן" אמרה אמא.
"מגניב" הנהנתי.
היא הביטה בשעון שלה ואמרה,"אני מאחרת לטיסה מתוקה,אני צריכה ללכת" היא נישקה אותי בראשי.
"אבל את לא רוצה שאני אבוא איתך?" שאלתי.
היא צחקה,"לא כלומר,המקום שלך הוא פה,עם הלהקה שלך"
חיבקתי אותה,"אני אתגעגע לכולכם אמא"
היא חיבקה אותי חזרה,"גם אני אתגעגע אלייך"
ואז היא עזבה את החדר,עזבה את הבית שלנו.
ירדתי למטה ובדרך ראיתי את לורה,היא חייכה אלי חיוך מקסים "היי"
"היי!" חיבקתי אותה.
"מה קורה?"
"הכל מעולה"
ליאו בא ואיירון לידו,חיבקתי את ליאו,"היי ליאו"
"היי,נחמד לראות אותך חיה אלין" חייך.
צחקתי ואיירון היה לידו,איירון נלחם לצד ליאו כדי להציל אותי קודם.
התכופפתי והושטתי את ידי לעבר איירון,הוא התנפל עליי וליקק אותי.
"אני רואה שהוא מחבב אותי" חיבקתי את איירון.
ליאו צחק,"אמרתי לך…את צריכה לתת לו זמן להכיר אותך"
ריי ואלזה באו,אלזה נישקה את ליאו וליטפה את איירון. שערה היה אסוף לגולגול גבוה והיא נראתה זורחת.
לורה השפילה את מבטה,אני זוכרת שהיא אמרה שהיא מחבבת את ליאו.
"היי בנות" חיבקתי את אלזה ואת ריי.
ריי שיחקה עם העגיל באפה,גם היא נראתה קורנת.
"התאחדנו מחדש מה?" אמרה אלזה וחייכה אליי.
"כן" הנהנתי,הם המשפחה שלי.
"שמעתי שאמא שלך עזבה" ג'רמי אמר לי.
הנהנתי,"כן…"
ראיתי את קרוליין עוברת שם ומביטה בי בשינאה.
משכתי בידה,"קרוליין"
היא הזעיפה את פניה,"מה?"
"אנחנו צריכות לדבר"
היא הנהנה והצביעה על חדרה.
עלינו לקומה השלישית והיא התיישבה על המיטה.
'איפה את?' שמעתי את דיימון.
'אני מדברת עם מישהי'
'קרוליין?'
'קרוליין'
הייתה דקת שתיקה ואז שמעתי :'בהצלחה'