ורד שחור-פרק 20

'דבר אליי' שידרתי לו בזמן שנלחמתי באחד היצורים.
'תפסו אותנו אז אנחנו נאחר קצת'
'אמרתי לך לא לבוא…'
'אני לא מקשיב לך'
עצמתי את עיני ונשמתי,'אתה ממש דפוק'
'תודה רבה'
נהמתי והסתערתי בכל כוחי על אחד היצורים.
הוא תפס אותי והתחיל לחנוק אותי,"אמא…קצת עזרה?"
היא הסתובבה וכרתה את ראשו.
"היי הומו! אני כאן!" צרחתי אל אחד היצורים,הוא נהם.
"אל תדברי ככה!" צעקה על אמא.
גלגלתי עיניים,"אמא תעשי לי טובה את לא רואה ש-" אבל היצור כבר היה מעלי,תקעתי את הסכין החלודה שהייתה בידי בליבו.
אחד היצורים עילף את אמא שלי,"אמא!" צעקתי.
היצור הסתער עלי והלהב של אמא שלי בידו, עצמתי עיניים. שלום עולם.
אבל אז מישהו הדף אותו,הוא כרת לו את הראש וחייך אלי חצי חיוך.
"דיימון…" מלמלתי.
ג'וש הסתער על כמה ערפדים וקרוליין עזרה לאמא שלי.
ריי הטביעה את אחד היצורים בכך שהשתמשה במים,כלומר היא כישפה בועת מים מסביב לראשו.
"ריי?" חייכתי אליה.
היא קרצה לי,"גיליתי את זה אתמול. הכישרון שלי זה מים!"
ניקיטה הרג כמה מהם,דיימון הרים אותי על ידיו,"אלין…"
אבל אחד היצורים הפיל אותו,נפלתי אחורנית בכוח.
"אלין" ג'וש ניגש אלי ועצם את עיניו."את צריכה דם"
הנהנתי.
דיימון הושיט את ידו,"שתי"
"אתה מטורף?! אני לא יכולה פשוט-"
אבל הוא חתך את עצמו והושיט את ידו.
שתיתי,הרגשתי איך אני מתמלאת בכוח ובנוזל החמים.
"היי אלין.את יודעת…קחי את הזמן. אנחנו במלחמה פה…אז-"
סיימתי לשתות וניגבתי את שפתי.
'כאב,כאב,כאב' חשבתי והיצורים התקפלו מיד.
כולם פערו את עיניהם והביטו בי,"אלין…" מלמל ניקיטה ונישק אותי.
התנתקתי ממנו וחייכתי,"כן זה הכישרון שלי"
דיימון חייך,חיוך אמיתי.אני יכולה להישבע שזה היה חיוך אמיתי,אבל הוא חלף תוך שניה.
"אלין!" שמעתי אותו צועק,אבל הכל נהיה איטי וכואב.
הסתובבתי והשפלתי את עיני לבטן שלי,בתוכה היה נעוץ להב.
אחד היצורים צחק,הוא היה בלונדיני ועיניו האדומות זורחות.
נפלתי אחורנית לידיו של דיימון והכל החשיך.
"הכל בסדר" הוא מלמל ונשא אותי על ידיו.
אבל כבר היה מאוחר מידי, הרגשתי את הלב שלי עוצר ואז…