ורד שחור-פרק 12 *ספיישל*

"אלין" שמעתי את אלנה,הורדתי את הספר והבטתי בה,"היי"
"היי,אנחנו הולכים לצוד וחשבתי שתרצי להצטרף"
"מחשבה נבונה" חייכתי וסובבתי את אצבעי כדי לסמן לה שתסתובב.
היא חייכה והסתובבה,לבשתי גופייה שחורה עם ג'ינסים שחורים מעיל עור ואת המגפיים שלי.
ירדנו לסלון וראיתי את דיימון וקרוליין מחובקים,אלזה וליאו החזיקו ידיים,ניקיטה שיחק עם סופה קטנה בידו,ריי דיברה עם ג'רמי ומירנדה נעלה את המגפיים הצבאיות שלה.
"אנחנו מוכנים" אמרה אלנה,"מי איתי באוטו?"
"אני" אמרה קרוליין והביטה במבט מצטער לעבר דיימון,הוא הנהן סידר את משקפיו השחורות וחייך חצי חיוך עקום שחשף גומה.
"אני" אמרה מירנדה ועמדה לצידה של אלנה.
"אני" אמר ג'וש וחייך חיוך ביישני,לא שמתי לב אליו.
"ואני" אמרה לארה שהרגע ירדה במדרגות.
"מי איתי?" שאל ג'רמי.
"אני" אמרה ריי וצחקה.
"אני" אמרה אלזה ומשכה בידו של ליאו,"גם אני"
"ואני" אמר ניקיטה והביט בי.
"אני אסע עם דיימון כנראה" הנהנתי.
"כן את כן" הוא חייך ונכנסתי לאוטו שלו כשיצאנו.אוטו שחור עם גג פתוח בעל שני מקומות בלבד.
"תישמעי,פה במילאנו יש הרבה…להקות של היצורים עם העיניים האדומות ואני חייב לומר לך שהרבה נפצעו או נחטפו ככה שכדאי מאוד שתיזהרי".
"זה בסדר אני לא ילדה קטנה" חייכתי,הוא חייך חזרה וצחק,"בהחלט לא"
כשהגענו קרוליין חילקה אותנו לצוותים והורתה לנו לטפס על העצים,הייתי עם אלנה וליאו.
"חכו לסימן" אמרה לנו קרוליין וטיפסה עם דיימון ואלזה על העץ הסמוך.
אני לא בטוחה כמה זמן חיכינו שם אבל זה היה די הרבה אז כבר התחלנו להשתעמם.
"איזה עלה יפה" אמרה אלנה והושיטה עלה צהבהב-כתום לליאו.
"לא כמוך" הוא צחק,אלנה צחקה "תפסיק להשתעשע"
"אבל אלין אוהבת את זה,נכון אלין?"
משכתי בכתפי,"לא באמת"
אלנה צחקה,"אאוץ' "
"אני לא מאמין שבגדת בי ככה" אמר בדרמטיות.
"אוי לא…רק אל תמות" אמרתי בקול דרמטי משלי.
"אל תדאגי אם אני אמות זה לא יהיה בגללך" קרץ לי.
צחקתי,"אאוץ' "
"אין בעד מה" אמר והרצין פתאום.
"אתם שומעים את זה?" שאלה אלנה.
"אני שומע" אמר ליאו ונראה מבוהל.
"מה? אני לא שומעת כלום" אמרתי.
"שמישהו יבדוק אם יש שם משהו" אמרה אלנה.
"אני אבדוק" אמרתי והתחלתי לרדת.
"לא זה מסוכן" אמרה אלנה והושיטה את ידה כדי שאטפס חזרה.
"אני אהיה בסדר" מחיתי,באמת אני הייתי בטוחה שהם מדמיינים.
ירדתי והסתובבתי,לא ראיתי כלום ולא שמעתי כלום.
הרמתי ידיים והבטתי אליהם מלמטה,"אין פה אף אחד השטח פנוי"
"יופי עכשיו תעלי" לחשה אלנה,מבועתת.
"אין ממה לפחד באמת שאין פה שום ד-" יצור התנפל עליי,הוא הזיל עלי ריר ונהם,התחלתי לצרוח.
"אלין!" שמעתי את דיימון צורח את שמי.
הערפד רכן מעליי ועוד כמה הגיעו,"קחו אותה" אמרה אחת מהם.
הערפד שרכן מעלי ציית ללא רצון ולקח אותי בידיו.
"תתרחקו ממנה" אמר ג'וש והתחיל להלחם בהם אבל הם לקחו גם אותו.
"אלין!" עכשיו תורו של ניקיטה היה לצרוח.
גם אלזה וריי ניסו לבוא לעזרתי,"לא בנות!" צרחתי אבל אחד היצורים שרט אותי בצוואר,צרחתי.
ראיתי את דיימון נע אלינו במהירות אבל היה מאוחר מידי. התרחקנו מהם אני על ידיהם של אחד היצורים הנוראים,רציתי למות,ראיתי את דיימון מושיט את היד קדימה אבל הוא לא היה מספיק מהיר,אחד היצורים הסתער עליו ועוד אחד ככה שככל שהתרחקנו ראיתי רק כתם מטושטש במרחק.
נדמה לי שלבסוף הגענו למין מכונית גדולה והם נתנו לי מכה ממש חזקה בראש שעילפה אותי כי הכל נהיה חשוך וכואב.

קמתי והראש שלי פעם,ניסיתי לגעת במקום שכאב לי אבל לא הצלחתי.
הייתי בסוג של מרתף,כבולה בשלשלאות כבדות מברזל. מולי היה ג'וש,מעולף ולידו אלזה וריי.
הקאתי דם,לא ידעתי למה אבל פשוט הקאתי את נשמתי.
יצור גבוהה עם שיער שחור נכנס. הייתה לו טבעת עבה מכסף ועיניו אדומות ונוצצות.
"היי" אמר בקול ארסי.
"איפה אני?" נהמתי.
"את רק במיני כלא שלנו" הוא צחק.
"למה אני פה?" המשכתי לשאול.
"את פה,יקירתי. כי את מקושרת לאויבנו הישן אדון דיימון.וגם מפני שאת מיוחדת במינה".
"למה אתה מתכוון?"
"את מבינה…כשעוד היית בארצות הברית קיבלנו התראה שיש ערפדה מיוחדת מאוד שננשכה על ידי אחד מאתנו,כל הדם שלך אזל אבל עדיין נשאר לך כוח ושרדת. משהו מוזר להפליא ולכן את כנראה חזקה פי שתיים מערפד ממוצע,חכמה יותר ממנו ואנחנו רוצים לגלות מה הכישרון שלך.עם הדם שלך המין שלנו יוכל להשתדרג למין חדש ומדהים" חייך.
"ומה דיימון קשור?"
"הו,הוא פשוט אויב נתעב שהרג הרבה מאיתנו"
"ומה הם קשורים?" הצבעתי עם ראשי לעבר ג'וש ריי ואלזה.
"הם סתם ניסו לתקוף"
"מה אתה עומד לעשות בנו?" שאלתי.
"אותך ככל הנראה לענות עד שדיימון יחליט להגיע,כדי להתחיל מלחמה ואותם לענות למטרת
כיף.כדי לענות אותך"
"מלחמה?" לא הבנתי.
"כן,אנחנו שנים מתכננים את המלחמה הזאת. בדיימון. ובכולם"
"אתם תענו אותי ותחקרו אותי כי אני זן מיוחד או משהו כזה?"
"כן" הוא חשף שיניים לבנות מידי.
"ואיך זה יגיע לדיימון?" שאלתי.
"נצלם את זה ונשלח לו קטעי וידאו" הוא צחק.
"אתה ממש מטורף" הזעפתי פנים.
"אולי" הוא חייך,"את לא יודעת מה הסיפור מאחוריי זה,את לא יכולה לשפוט"
"המטרה תהיה שהמין שלנו ישלוט לבסוף ולא יהיה את המין שלכם בעולם"הוא צחק.
הרמתי את גבותיי,"כמה פתטי,מזכיר לי את הסרטים האלה שהמישהו המרושע מנסה להשתלט על העולם,כמה שזה דפוק"
הוא צמצם את עיניו ונגע בסנטרי,"הו זה לא דפוק בכלל" הוא אמר,"עוד תראי"
ראיתי יצור עם מצלמת וידאו,מתקרב אליי.
פאק.
היצור ניגש אלי והתחיל לשתות את דמי,צרחתי. זה כל כך כאב.
הוא הפסיק אחרי דקה לקח סכין והתחיל לחתוך חתכים עמוקים מאוד בעורי לכל אורך הגוף.
הוא קרע את בגדי,ושיסף אותם.
הוא הזרים לי משהו והקאתי אותו כמעט מיד עם דם,הוא הבעיר את המתכת שהייתה מחוברת לידי,השלשלאות ושרף את פרקי ידי.
המשכתי לצרוח,ג'וש אלזה וריי שהיו עכשיו בהכרה מלאה הביטו בי ברחמים וזוועה.
"אתה" אמר היצור לג'וש,"שתה ממנה"
ג'וש נראה מזועזע,"מה?"
"קדימה"
"לא" אמר ג'וש מיד.
היצור חייך וחתך את גו'ש,פצע אותו ושרט.
"ג'וש!" צעקתי,"עזבו אותו".
היצור הטיח את ראשי בקיר והתעלפתי.
"אל תדאגי זה יגיע לדיימון בקרוב, אנחנו נדאג שהוא יבוא להציל אותך.ואז כולכם תמותו". הוא צחק ויצא מהמרתף עם היצור שצילם אותי.
"דיימון…" לחשתי והכל,כרגיל,החשיך.