ומפיר נייט פרק 20

-יוקי-
התעוררתי בבוקר,קנמה עזב ממזמן.
שהלך השאיר בי טעם של עוד,רציתי עוד נשיקה,חיבוק,להרגיש את חום גופו למרות טכנית מת..
הסמקתי מהמחשבה על אתמול ,על זה שאמר שהוא אוהב אותי ועל הנשיקה שעוררה בי רגשות חזקים,כילו רק שנינו קיימים בעולם.
קמתי בעדינות והלכתי לחדר האמבטיה,לעשות את אירגוני הבוקר.
צחצחתי שיניים והחלפתי למדי בית ספר.
לאחר מכן ניגשתי לשידת האיפור שלי,מתיזה קצת בושם של אמור אמור ומורחת שכבה דקה של אילנר שחור על העין אשר מגדיש את עיניי המלוכסנות והגדולות הצבועות בסגול חלש.
לאחר שסיימתי למרוח את האיילנר והשפתון השקוף שרק נותן ניצנוץ הבטתי בורוד אשר מיקמתי על השידה הגדולה של האיפור.
המחשבות מאותו יום,הנשף והמתנה של קנמה הכו בי לפתע.
הרגשתי כאילו חסר לי זיכרון שיכול לשנות את חיי ,משהו בי הרגיש רגש של סקרנות לגלות..
לאחר ריבים רבים עם המוח החמדמד שלי "החלטנו ביחד" לחפש קצת עקב אותו לילה.
קול דפיקה בדלת העיר אותי מהריב עם עצמי,זה היה אבא
"כן אבא" חייכתי אליו
"את קראת לי אבא" צעק בהתרגשות ורץ אלי,מחבק אותי חזק.
"לא דיברנו על זה ?" העפתי אותו ממני בעדינות והוא גירד את מצחו "צודקת אבל את כלכך חמודה"
צבט לי את הלחי "די אבא זה כואב!" בכיתי בכאילו והוא הפסיק "אז למה קראת לי?" שאלתי בחיוך
"האוכל מוכן" חייך ויצא בריצה מהחדר,לפעמים הוא כזה ילדותי.
סליחה הוא ממש ילדותי.!!
אז איפה הייתי כן נזכרתי,אני הולכת למצוא מה קרה באותו לילה.
ירדתי למטבח וישבתי לאכול את הביצת עין והבייקון שאבא הכין לי.

-דנה-
אחרי אותו נשיקה עם איידול גיליתי צד מוזר בי שמיד שנאתי !
אני דנה אוהבת ערפד ?זה לא הגיוני!
כן אני אוהבת סרטי אימה ויצורים אבל אני בחיים לא ישכח מה הנבלות האלה עשו למשפחה שלי.
טבחו אותם מול עיניי והשאירו אותי כדי לסבול.
למזלי אחרי שנרצחו מצא אותי איש זקן בעל מקדש קטן בשלג,קופאת מקור .
הוא ישר אימץ אותי וכך שעבר זמן גיליתי שהוא בעצם צייד ערפים וטוב?גי בזכותו אני יודעת מה שאני יודעת.
הוא נפטר שהייתי בת 15 אך הוריש לי את כספו הרב שהיה בעל 1000000000 וון זה בערך מיליון דולר.
ככה אני ממנת את הפנימייה את המותרות.
אחרי מחשבות רבות נתקלתי במישהו ומי עוד?כן כן צפוי זה היה איידול.
"מה ?" שאלתי בטון אדיש
"תגידי בובה אבא שלך גנן?איך יצא לו פרח כמוך" קרץ לי בציניות
"לא הוא מפנה אשפה ואני רואה שהוא פיספס משהו" השבתי והלכתי במהירות.
לקח לו זמן להבין את הבדיחה הלא מצחיקה ולרוץ אחרי "אוץ' אני זבל?אני אולי המלאך הכי יפה בגן עדן!"
"שוויצר" סיננתי והמשכתי לכיתה אך הוא עצר אותי
"חשבתי שהיה בנינו משהו" סינן ואני נעצרתי והסתובבתי,כך שהייתי מולו.
"בחיים לא היה לי איתך משהו מוצץ דם" סיננתי בארסיות ועזבתי תמקום,משאירה אותו המום.
יופי דנה חשפת את הכיסוי שלנו בדקה,טיפשה אחת.
לפתע נתקעתי שוב במישהו או מישהי?
"יופי איזה מזל מזורגג ישלי " חשבתי לעצמי והבטתי בנערה ,ממלמלת "מצטערת"
"זה בסדר" חייכתי אליה,היא הייתה יפה בעלת שיער סגול
"קוראים לי דנה" שלחתי את ידי ללחיצה
"ולי שיזו" חייכה.