התערבות פרק 1

עוד ערב שהתחיל בכוס יין ונגמר במטבח שלם בכוסות צייסרים ריקות .
אני יושבת במרפסת עם כוס יין נוספת ביד שמאל וסיגריה דלוקה ביד ימין, שירה יושבת מולי נגעלת מריח הסיגריות שיש באוויר. לצידה יושבת סאם מנסה בכל הכוח לא לנשוף על שירה את העשן הלבן בפיה. סוניה יושבת בכיסא פלסטיק מצד ומגי עומדת, נשענת על מעקה המרפסת ומדברת עם בן, החבר שלה. היא מסתובבת אליי מחייכת עם העיניים האדומות מהאלכוהול ואומרת לי \"בן שואל אם את באה מחר לעבודה\". אני מצחקקת כשאני מתארת לעצמי איך אני קמה מחר לעבודה עם הנגאובר והולכת להתלונן כול היום שבא לי הביתה, מעיפה מעצמי את המחשבה המעייפת ועונה לה \" כן אבל אני אגיע מאוחר יותר ואני אשלים שעות בערב\".
בן, הבן זוג של מגי עובד איתי. היינו חברים טובים עוד לפני שהוא הכיר את מגי. את האמת הסיפור שלי עם בן מסובך רק שהוא לא יודע על זה. מאז שהתחלתי לעבוד במשרד הוא נהיה החבר הכי טוב שלי שם, בלי ששמתי לב התחלתי להעביר את הזמן הפנוי שלי איתו ולילות משעמים בשיחות ווידיאו מצחיקות ביחד.
תמיד חשבתי שאנחנו יותר מחברים טובים אבל כנראה שטעיתי. ברגע שהוא אמר לי שהוא נדלק על חברה שלי מגי, הבנתי שזה הכל היה בראש שלי, הוא לא באמת ראה אותי באור אחר. רק דמיינתי את זה.
בזמן שאני נודדת במחשבות שלי על בן, סאם קוטעת אותן \"טוב איך הולך עם ההתערבות הקטנה שלכן?\" היא מצביעה עליי ועל שירה. \" את יודעת לך נשאר חודשיים ולשירה חודש\" היא מוסיפה.
שוב מדברים על ההתערבות הזאת. זה התחיל בערב דומה לזה, עם כוס יין וסיגריה. בזמן שסאם סיפרה לנו כמה שהסקס שלה ושל חבר שלה היה סוער בלילה ומגי הוסיפה משלה כשסיפרה שבן רצה לנסות אנאלי אבל היא לא לרצה.
בחבורה שלנו אני ושירה הבתולות היחידות. כן גם בגיל עשרים ואחת יש כאלה שבתולות.
כל הרעיון של ההתערבות היה שלי, הייתי שיכורה מידי בשביל לחשוב כשהצעתי התערבות קטנה. הצעתי שעד גיל עשרים ושתיים אני ושירלי צריכות לאבד את הבתולים שלנו ואם זה לא קורה אז ביום ההולדת שלנו החבורה מוזמנת לגלח לנו את הגבות שאנחנו כל כך אוהבות.
למה הצעתי את זה בכלל, כאילו שחשבתי שבכלל מישהו יתקרב אליי שלא לדבר על לשכב איתי.
לשאר הבנות בחבורה זה יותר קל. סאם תמיד הייתה במרכז תשומת הלב של הגברים עוד מהתיכון. אני לא מאשימה אותה, היא מחורה סקסית בטירוף כאילו שנוטף ממנה סקס במקום זיעה בקיץ. סאם היא בחורה רזה עם גובה ממוצע ושיער שחור, כל מה שהיא תלבש נראה אליה מדהים שלא לדבר על הפנים היפות שלה. יש לה עיניים חומות קצת גדולות עם ריסים ארוכים וחיוך כובש.
מגי את האמת איבדה את הבתולים שלה לא מזמן, עם בן . כמה שכואב לי להיזכר בזה אני עדיין שמחרה בשבילה, היא חברה שלי. תמיד אמרו שאנחנו דומות, אולי זה בגלל שאנחנו קצת מקומרות זאת אומרת מלאות המקומות הנכונים וקצת גם בלא נכונים.
סוניה שכבה פעם אחת עם איזה מישהו בתיכון. היא לא מרבה לדבר על גברים אבל אוהבת להקשיב לנו כשאנחנו מדברים עליהם.
ושירה אני עדיין לא מבינה איך היא בתולה. הבחורה פשוט מושלמת. אתיופית גבוהה עם פנים קטנות ושיער ארוך, עיניים קצת מלוכסנות וישבן מעוצב.
ואני. אני רגילה. חושבת שאני נראת טוב אבל פוחדת להגיד את זה בקול כדי לא לשמוע אנשים מתנגדים.
הביטחון העצמי שלי לא בשמיים אבל אני יודעת מה אני שווה.
\"טוב נראה לי שהגיע הזמן שאני אלך, יש לי מחר עבודה\" אני אומרת בקול עצוב.

עבר שבוע מאז שראיתי את חברות שלי ואני מתגעגעת בטירוף. הייתי עמוסה מאוד במשרד במשך כל השבוע. אני רק מזכירה פה אבל הייתי צריכה לטפל בכל כך הרבה דברים בשבוע האחרון. הבוס מגיע בחזרה לארץ. ממה ששמעתי הוא היה גר תקופה לונדון ואח שלו טיפל בשבילו בכל העסק.
עדיין לא יצא לי להכיר את הבוס, אני פה לא כל כך הרבה זמן ודווקא אותי העבירו לעבוד בקומה שלו, בתור המזכירה שלו. אני הרי לא מכירה אותו. איזה קפה הוא אוהב, האם הוא נחמד?, האם הוא יהיה קשה איתי?.
אני מתרגשת בטירוף אבל גם מפחדת.