התעלומה של לוסי- פרק 1

האיש הזקן:
יום אחד, לוסי חזרה מבית הספר וראתה שאיש זקן אחד מסתכל עליה במבט מוזר, היה לו אף גדול במיוחד וצבע הפנים שלו הזכיר ללוסי את הקירות הלבנים המלוכלכים של בית הספר, עיניו היו תכולות ועמוקות והיה בהן מעין ניצוץ של קסם. כשהאיש שם לב שלוסי הבחינה בו הוא צעד לעברה, ולוסי קצת חששה היא התרחקה אבל הוא חייך אליה חיוך מלא בטוב לב והבנה "את לא צריכה לפחד ממני. אני מכיר אותך, את הנסיכה לוסיה!"(האיש הזקן) "איזו נסיכה?"(לוסי) היא לא הבינה על מה הוא מדבר. "הנסיכה לוסיה! הנסיכה של ארץ לינדיניה! אני הייתי המטפל שלך!"(האיש הזקן) לוסי חשבה שהוא עושה ממנה צחוק. "אני? נסיכה?"(לוסי) "כשתהיי גדולה מספיק כדי להבין אסביר לך! אבל כעת- אסור לנו לאחר! בואי איתי! את תהיי נסיכה!" (האיש הזקן) "אבל מה עם אבא שלי ואמא שלי? הם מלך ומלכה?"(לוסי) "לצערי, חטפו אותך מהורייך האמיתיים כשהיית קטנה."(האיש הזקן) "אבל אמא תדאג לי!"(לוסי) "אין לנו ברירה! חייבים למהר! את לא רוצה להיות נסיכה? לפגוש את הורייך האמיתיים?"(האיש הזקן) "כן, מאוד. אבל איפה זה לינדיניה?"(לוסי) "אני כבר חוזר"(האיש הזקן) הזקן המוזר הלך. אחרי 2 דקות לוסי כבר התחילה לחשוש, ועמדה לחזור הביתה אבל הוא הגיע בצליעה. "הנה, המפה הזאת תוביל אותך ללינדיניה בביטחה!"(האיש הזקן) הזקן נתן לה מפה מקופלת ומאובקת שנראה כאילו שנים לא נגעו בה. "כדאי שתתחילי במסע כבר עכשיו, קחי גם את זה"(האיש הזקן) הוא הושיט לעברה כרטיס טיסה לעוד שעה, כסף כדי להפליג מהמקום שבו תנחת עד ללינדיניה וגם כסף בשביל להגיע לשדה התעופה ברכבת. לוסי הסתכלה על כל הדברים שהוא נתן לה ובקושי הבינה מה קורה. "תודה"(לוסי) אבל הזקן כבר לא היה שם, הוא נעלם.

– המשך יבוא –

נ.ב: כל הזכויות שמורות לי;)