התחלה חדשה- פרק 39- פרק א ח ר ו ן

קפאתי. "מה?!" שאלתי אותה בתדהמה. "אני לא יודעת בדיוק.. אני רק יודעת שאני מקיאה ושאני מאחרת" היא אמרה ועיניה הכחולות נצצו מדמעות. "בכמה זמן?" שאלתי. "שבועיים וחצי" היא אמרה. "והוא יודע מזה?" שאלתי בגמגום. "נראה לך?" היא שאלה בלחש. "תקשיבי, זה לא בטוח בכלל.. אולי את טועה" אמרתי בחיוך. "הכל בסדר?" שמעתי את הקול של יונתן מאחוריי. השתתקתי. הוא התקרב. "מה קרה?" הוא שאל את נועה והתיישב לידה. "כלום.." היא מלמלה. "המטומטם הזה פגע בך?" הוא שאל ומחה את דמעותיה. הבנתי שאני צריכה להשאיר אותם לבד. "נועה, אם את צריכה משהו, אני בפנים, אוקיי?" שאלתי בחיוך וחיבקתי אותה.
התעוררתי בבוקר. יום אחרון. אני לא מאמינה כמה עברתי בשנה הזאת. "רק תזכרי, אם את צריכה משהו בשלושה ימים האלה, אל תהססי להתקשר!" אמא שלי אמרה לי כשיצאתי מהאוטו. "אמא, אני לא אצטרך כלום, תהנו במלון ותסגרו את הפלאפון" אמרתי בחיוך ונכנסתי לבפנים.
ראיתי את נועה ויונתן יושבים על אחד הספסלים, והתקדמתי אליהם. "הכל בסדר?" שאלתי אותם כשנזכרתי שלא ראיתי אותם אחרי ה'בשורה' של נועה. היא קמה בחיוך וחיבקה אותי. "מה קרה?" שאלתי והסתכלתי על יונתן. "אני לא" היא אמרה בחיוך. נשמתי להקלה. "איך את יודעת?" שאלתי. "יוני קנה לי ערכה ויצא שלילי" היא אמרה. הסתכלתי על יונתן. "יוני?" שאלתי בחיוך. נועה הסמיקה. "התכוונתי, יונתן" היא אמרה. חייכתי. "אני צריכה להיכנס לכיתה, נעמי תהרוג אותי אם אני אאחר ביום האחרון" אמרתי והלכתי משם.
"גם היום?" נעמי שאלה אותי כשנכנסתי. "סליחה על האיחור" אמרתי בחצי חיוך. היא חייכה וזירזה אותי. התיישבתי. "לאחר ביום האחרון.. את רעה" חן אמר לי בחיוך. "מצחיק" אמרתי. הוא הסתכל עליי. הסתכלתי עליו. "מה?" שאלתי. "כלום.." הוא מלמל וחזר להסתכל על נעמי. הסתכלתי גם אני עליה, ואז הוא חזר להסתכל עליי. "ברצינות?" שאלתי אותו. הוא חייך. "שמעתי על היום בערב" הוא אמר בחיוך. הסמקתי. "גיא דיבר איתך על היום בערב?" שאלתי בגמגום. "לא בדיוק, אבל לפי איך שהוא מתנהג הבנתי" הוא אמר. חייכתי והשפלתי מבט. "את כמו אחות בשבילי, וגם גיא, ואני שמח בשבילכם, אבל אם משהו ישתבש.." "למה שמשהו ישתבש?" קטעתי אותו בחשדנות. "לא יודע וזה לא משנה, אבל תדעי שאת תמיד יכולה לבוא אליי ולהרביץ לי" הוא אמר. "אני אזכור את זה" אמרתי בחיוך.
"חן, אתה רוצה הפרעה גם היום?" נעמי שאלה. "מה פתאום" הוא אמר והסתכל עליה. "רק שתדעו, אני אתגעגע אל כולכם, והכוונה היא לכולכם חן" היא אמרה. "הייתה לי שנה מדהימה, ואני מקווה שגם לכ.." הצלצול קטע אותה, וכולם קמו והלכו הביתה. "ביי נעמי" אמרתי בחיוך. "ביי חמודה" היא אמרה. הסתכלתי על גיא, שהסתכל עליי, חייכתי והלכתי משם.
הגיע הערב. בחיים שלי לא הייתי כל כך לחוצה ומאושרת בו זמנית. הלב שלי דפק במהירות מטורפת, אבל ידעתי שאני לא צריכה להילחץ. גיא אוהב אותי, ואני אוהבת אותו כל כך, זה לא אמור להלחיץ אותי. הגעתי לביתו, ההורים שלו ואחיו הקטנים יצאו לחופש, ואחיו הגדול יצא עם חברה שלו, וזה השאיר את הבית בשבילנו. עליתי לחדר שלו, ופתחתי את הדלת.
ואז ראיתי אותו,
מתנשק,
עם מאי.