התחלה חדשה- פרק 38- פרק לפני האחרון /:

"וזה בשבילך" חן אמר לי בחיוך כשהתיישבתי ליד השולחן שלנו. "זה למסיבה של היום בערב?" שאלתי ולקחתי מידו את ההזמנה. הוא הנהן. "ותביאי איתך את החברה הבלונדינית שלך, היא נראית מדוכאת ולא יזיק לה קצת אדרנלין" הוא אמר. נועה באמת נראית מוזר לאחרונה. "אני אביא אותה" אמרתי בחצי חיוך. "נו, מה איתך ועם תמר?" שאלתי. "אני לא הולך לדבר איתך על חברה שלי" הוא אמר בחצי חיוך. "לא רוצה, לא צריך" אמרתי. "אני ממש אוהב אותה" הוא אמר לאחר דקה של שקט. "אני יודעת" אמרתי בחצי חיוך. "וגם היא יודעת" הוספתי. "היא בחורה של תכשיטים וכאלה?" הוא שאל. "כל בחורה היא בחורה של תכשיטים וכאלה" עניתי. "זה אומר שכן?" הוא שאל. "זה אומר שהיא תקפוץ עליך בחיבוק ותנשק אותך שבוע בשביל תכשיטון" אמרתי. "זה אומר שכן" הוא מלמל.
נועה, תמר ואני ישבנו בחדר של תמר ובחרנו שמלות לערב. "נועה, מה קורה?" תמר שאלה. הסתכלתי על נועה. "מה?" נועה ענתה, כאילו הערנו אותה ממחשבות. "איזה שמלה את הכי רוצה?" שאלתי בחיוך. "לא נראה לי שאני אלך.." "אין דבר כזה!" תמר קטעה אותה. "את באה גם אם זה אומר שאני אצטרך לקשור מסביבך חבל ארוך ולסחוב אותך בכבישים עד שנגיע לפאקינג מסיבה הזאת" היא הוסיפה. "תמר אולי מגזימה, אבל את חייבת לבוא נועה" אמרתי. "אני.. אני לא.. אתן יודעות שהוא נפרד ממני.." היא אמרה בשקט. "אז מה? יש עוד המון בנים בעולם הזה, והרבה יותר טובים ממנו" תמר אמרה. "אני רוצה רק אותו" נועה אמרה. נאנחתי. "אז תלבשי על עצמך שמלה מהממת, תלכי אליו ותראי לו מה את שווה" אמרתי לה וזרקתי עליה שמלה סגולה. "אוקיי אוקיי" היא אמרה בשקט והגניבה חיוך קטן.
גם במרחק של קילומטרים יכלו לשמוע את המסיבה. כשהגענו חשבתי שהאוזניים שלי יהרסו אחרי הערב הזה. התקדמנו לבפנים, וראינו את חן, גיא והחברים שלהם עם החברות שלהם. תמר וחן מיד הלכו לצד, ואז ראיתי את גיא. חייכתי אליו, והוא התקרב אליי. "היי" הוא אמר בשקט ונישק אותי. התנתקתי ממנו כי זכרתי שנועה לידי. "היי" אמרתי לו בחצי חיוך. "היי" הוא אמר לנועה. היא הנהנה. "אני אלך לשתות משהו" נועה אמרה והלכה. נאנחתי. "מה קרה לה?" גיא שאל וכרך סביבי את ידיו. "אני חושבת שהיא עדיין עצובה מהדפוק הזה.." "החייל?" הוא שאל. הנהנתי. הוא הסתכל הצידה. "יש לי משהו בשבילך" הוא אמר בחיוך. פתחתי את עיניי. הוא החזיק בידי ולקח אותי לאזור הספות. "שבי כאן, דקה ואני חוזר" הוא אמר בחיוך, נתן לי נשיקה קצרה והלך.
"בבקשה" הוא אמר בחיוך והושיט לי קופסא קטנה. הושטתי את ידי אליה ואז הוא התיישב. "אני פשוט רציתי להזכיר לך כמה את חשובה לי" הוא אמר ונתן לי את הקופסא. "איזה רציני אתה פתאום" חייכתי ופתחתי אותה. "וו..וואו" מלמלתי כשהבטתי בשרשרת ובזוג העגילים התואמים. "זה מה שאמרתי כשראיתי אותך במסיבה ההיא" הוא אמר בחיוך. "גיא, אני לא רוצה את זה" אמרתי. "מה?" הוא שאל בתדהמה. "זה המון כסף.." "לעזור לך לענוד את זה?" הוא קטע אותי בחצי חיוך והצביע על השרשרת. היססתי קצת. אני יודעת שזה מהכסף שלו, ולא משהו שההורים שלו היו מסכימים לו לקנות. הנהנתי בחיוך, והוא ענד לי אותה. "תודה" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו.
ראיתי מרחוק את נועה יוצאת החוצה, בוכה. התנתקתי ממנו. "אני צריכה ללכת לבדוק מה קורה עם נועה" אמרתי בשקט. "מה קרה?" הוא שאל. "היא יצאה מפה בוכה" אמרתי וקמתי. "אוקיי, אני אראה אותך אחר כך" הוא אמר בחיוך.
יצאתי החוצה וצעקתי את שמה. לא ראיתי אותה בסביבה. הלכתי קצת רחוק יותר ואז ראיתי אותה, בוכה בפינה נידחת. הלכתי אליה במהירות. "נועה" מלמלתי וחיבקתי אותה. היא פרצה בבכי חזק יותר. "מה קרה פתאום? ראיתי שהיית עם איזה מישהו.. הוא עשה לך משהו?" שאלתי. "לא" היא מלמלה ומחתה את דמעותיה. "אז מה קרה?" שאלתי שוב. היא שתקה. "נועה, תעני לי.." "אני בהיריון" היא קטעה אותי.