התחלה חדשה- פרק 34-
נשכבנו על המזרון. הוא נישק אותי. זה היה כל כך חם. הוא הוריד במהירות את החולצה. העפתי מבט על גופו וחייכתי, תוך כדי נשיקה. הוא ליטף את גופי והוריד באיטיות את חולצתי. "אני אוהב אותך" הוא מלמל ונישק את צווארי. רציתי שהרגע הזה לא ייגמר לעולם. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב.
ואז הוא התנתק ממני. הסתכלתי עליו, לא הבנתי מה הוא עושה. "אני לא יכול לעשות את זה" הוא אמר ונתן לי את החולצה שלי. לבשתי אותה במהירות. שתקתי. לא הבנתי מה הוא רוצה. "את לא כמו הבחורות שהיו שוכבות פה ענבר, ואת לא תהיי" הוא אמר והחזיק בחולצתו. "את צריכה שזה יהיה מיוחד, אני לא רוצה שבגלל שאני מטומטם וחרמ.." נישקתי אותו. "אז נחכה" אמרתי בחיוך. "כן" הוא אמר בחיוך ולבש את חולצתו.
יום הלימודים נגמר, ותמר, נועה, ואני הלכנו לקניון. "לחן עדיין יש מחשבות שאני בוגדת בו?" תמר שאלה אותי בחיוך. צחקתי. "הוא מאוהב בך תמי, ככה זה כשאוהבים" אמרתי. "מה הוא אומר לך עליי?" היא שאלה בחצי חיוך חולמני. "שהוא לא מפסיק לחשוב עלייך" אמרתי בחיוך, מריצה את כל המחמאות, הרבות, שחן אמר לי על תמר. "אני בחיים לא אהבתי מישהו ככה" היא אמרה לי בחיוך. "זה נראה ככה, אתם נראים כל כך מאוהבים, אני תמיד מחייכת כשאני רואה אותכם ביחד" אמרתי בחיוך, וראיתי שנועה ממש שקטה. "נועה, מה קרה שאת שקטה?" שאלתי בחיוך. "מה? כלום" היא אמרה. הסתכלתי עליה. ידעתי שהיא מסתירה משהו מאיתנו, אבל לא ידעתי בדיוק מה. "נועה, אנחנו צריכות למצוא לך מישהו" תמר אמרה בחיוך רחב. "איך בדיוק?" היא שאלה. "בואו נלך למועדון שבקניון, עכשיו עשר וחצי, בטח יש כבר אנשים" תמר אמרה וגררה אותנו למועדון. הוא לבני נוער, בעיקר. מגיל 16 עד 21, זה האנשים שיכולים להיות פה. הסתכלנו על הבנים בחדר. "אין כאן אף אחד שווה" תמר אמרה. הסתכלתי וראיתי שנועה מאוכזבת. "אבל בטוח נמצא מישהו שמתחבא" אמרתי בחיוך והתקדמתי.
ואז ראיתי את המישהו המושלם. "נועה, לכי אליו" תמר לחשה. "נראה לכן?!" היא הסמיקה. "את חייבת, תראי איך הוא מסתכל עלייך!" אמרתי לה בחיוך. "טוב.. אז תישארו פה" היא אמרה בשקט, פניה עדיין אדומות. "לא זזות" אמרתי בחיוך והתיישבתי על כיסא בבר.
"הוא מושלם" מלמלתי לתמר. "אהא, סוף סוף היא יכולה לשתף אותנו בחיי האהבה שלה" תמר אמרה בחיוך. "את האמת, חשבתי שמשהו קורה בינה לבין יונתן" אמרתי לה. "שמת לב ששניהם מתנהגים ממש מוזר לאחרונה?" תמר שאלה אותי. אז זאת לא רק אני שרואה את זה. "כן, אבל חשבתי שזה סתם מצב רוח רע" אמרתי. "טוב, מה בשבילכן בנות?" הברמן שאל אותנו. "משהו חזק" תמר אמרה. "בת כמה את?" הוא שאל. "שמונה עשרה" היא אמרה בחיוך. "גם את בת 18?" הברמן שאל אותי. הנהנתי. "תעודות זהות יש לכן כאן?" הוא שאל. "אז אולי אנחנו קצת פחות משמונה עשרה" תמר אמרה בחיוך מפתה. הוא חייך. הסתכלתי על מה שהולך כאן וידעתי שזה לא ייגמר טוב. "חד פעמי" הוא אמר והושיט לנו שתי כוסות קטנות. "תהנו" הוא אמר וקרץ לתמר. "את לא נורמלית" מלמלתי לתמר. היא צחקה ושתתה במהירות את המשקה שהיה בכוס. "תשתי כבר!" היא אמרה בחיוך. "טוב טוב" אמרתי בחיוך ושתיתי. ושתיתי. ושתיתי. וכמובן, נהיינו שיכורות.
תגובות (6)
תמשיכיייייייייי עכשיוווווווווו!!!!!!!!
תמשיכיי!
היום!
עכשו
!מיד!
אני דורשת עוד פרק!!!
חחחח אין מה לעשות, ככה זה כשזה הסיפור האהוב עליך ><
מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!! תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!! דחוף!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייי!! :)
תמשיכייייי!
תמשיכי ובבקשה שהיא לא תעשה שטויות עם מישהו שהוא לא גיא…