התחלה חדשה- פרק 25-

"היי נטע" שמעתי את הקול של חן. הסתכלתי על הדלת, שכמעט נפתחה. "היי, איפה גיא?" היא שאלה. "בחדר" הוא אמר. שמעתי את הדלת נפתחת. "שלך" הוא הוסיף. "הוא בחדר שלי?" היא שאלה. "כן כן, הוא מחפש אותך" חן אמר. "אה אוקיי, טוב..ביי" היא אמרה והלכה. הנשימות שלי חזרו לקצב הרגיל. "זה היה קרוב" גיא מלמל. חן פתח את הדלת. קמתי מהמיטה. "אני רואה שהספקתם לא רק לדבר" חן אמר בחיוך שובב. זרקתי עליו כרית. "תגידי תודה שהשטן לא תפס אתכם" הוא אמר. "תודה אחי" גיא אמר. "בכיף" חן אמר והסתכל עליי. "אני עשיתי את זה רק כי הוא הבטיח לגלות לי איפה הבירה" חן אמר. "בירה?" שאלתי והסתכלתי על גיא. הוא שתק. "אתם תכננתם לשתות בירה?" שאלתי את שניהם. "מה הבעיה בבירה?" חן שאל. נאנחתי והתיישבתי על הספה. עיניי התחילו להיסגר, אני כל כך עייפה. "מה השעה?" שאלתי ופיהקתי. "חמש" גיא אמר. "אתם יכולים להעיר אותי בשבע? אני ממש עייפה" אמרתי והסתכלתי על גיא. הוא הנהן. "אל תשני על הספה, תשני על המיטה" הוא אמר וקם. "לא לא, נוח כאן" אמרתי. "מה שבא לך" הוא ענה. "טוב, אני זז לחדר שלך, אני צריך לתפוס את תמר" חן אמר ופנה אל הדלת. "לשיחה, לא למה שאתה חושב" הוא הסתובב, הסמיק והסתכל על גיא. גיא חייך. "לילה טוב" חן אמר ויצא מהחדר. "לילה טוב" גיא אמר לי. "לילה.." מלמלתי ועצמתי עיניים.
פתחתי את עיניי, וראיתי את עיניו הכחולות של גיא מסתכלות עליי. "היי" הוא אמר בשקט. "היי" מלמלתי והתמתחתי. "מה השעה?" שאלתי אותו. "שבע וחצי" הוא אמר בחצי חיוך. "למה לא הערת אותי בשבע?" שאלתי. "כי לא יכולתי להעיר אותך" הוא אמר ברכות. "כן, יש פעמים שאני ישנה כמו מתה" אמרתי בחיוך. "לא, את פשוט היית נראית כמו מלאך, ולא רציתי להעיר אותך" הוא אמר. הסמקתי וקמתי מהספה. הלכתי לסגור את הדלת. "את הולכת לאנוס אותי או משהו?" הוא שאל. "אניסה זה רק אם הבן אדם השני לא רוצה" אמרתי בחיוך. "אני רוצה" הוא אמר בהחלטיות. צחקתי. "אני רק רוצה לנשק אותך" אמרתי בשקט והתיישבתי עליו. הוא עטף אותי בידו ונישק אותי. הרגשתי כל כך מוגנת בידיים שלו. ואז צלצלו לשנינו הפלאפונים. התנתקתי ממנו ונאנחתי. "אני עדיין חייב לך ארוחת ערב, בואי לחדר שלי- דין". דין? מאיפה יש לו את המספר שלי? הסתכלתי על גיא. "מה קרה?" גיא שאל אותי וסגר את הפלאפון שלו. "כלום.." מלמלתי. הוא הסתכל עליי, מחכה שאני אמשיך לדבר. "דין רוצה להביא לי ארוחת ערב, כי אתמול.." "דין? המאבטח?" גיא שאל. הנהנתי. "בואי שנינו נישאר כאן" גיא אמר. "אבל אני רעבה" אמרתי. "אני אביא לשנינו לכאן אוכל, ונאכל שנינו" הוא אמר בחיוך. חייכתי. "ולא יחשבו איפה אנחנו?" שאלתי. "בשביל זה יש את הבחור שזקוק לבירה" הוא אמר וחייג לחן.