התחלה חדשה- פרק 23-

"טוב ילדים, המסלול הבא שלנו הוא יותר קשה מהקודמים והוא מצריך המון עבודה משותפת" המדריך התחיל לדבר כשהאוטובוס עצר ליד המסלול. "נו בחייאת רבאק מושיקו, תזדרז" שמעתי את הקול של חן. "חן!" נעמי צרחה. "בואו נרד" המדריך, מושיקו, אמר, וכולם ירדו אחריו. התחלנו ללכת וללכת, ואז כולם נעצרו. "למה עצרנו?" שאלתי את חן. "מה קרה?" הוא שאל את המדריך. "יש כאן ירידה מאוד גבוהה עם החבל.. כל הבנים יעברו עכשיו ויעזרו למתקשים לרדת מהחבל ולקפוץ לאדמה" מושיקו אמר וקפץ למטה. "ניפגש למטה" חן אמר בחיוך וירד עם החבל במהירות. הסתכלתי למטה. "אומייגאד" רונה מלמלה. "זה 5 מטר, והחבל לא מגיע עד הסוף" היא המשיכה לדבר. אנשים המשיכו לרדת ולרדת, עד שנשארנו שש בנות. "טוב, אני יורדת" אמרתי לרונה. "אם את עושה את זה בשלום, אני אעשה" היא אמרה בחצי חיוך. "אני מקווה" מלמלתי ותפסתי בחבל. התחלתי לרדת, עד שנשאר 2 מטר לקפוץ. "אתם צוחקים עליי" מלמלתי כשהסתכלתי למטה. "ענבר, רדי" שמעתי את הקול של גיא. "איך?!" שאלתי בלחץ. "תעזבי את החבל.." "נראה לך?!" שאלתי בלחץ. "אני פה מתחתייך, תעזבי את החבל ואני אתפוס אותך" הוא אמר. הסתכלתי עליו. "אתה תתפוס אותי" אמרתי לו. "אני מבטיח לך" הוא אמר בחצי חיוך. עצמתי את עיניי ועזבתי את החבל. "אומייגאד" מלמלתי כשהייתי באוויר, ואז הרגשתי את ידיו של גיא על מותניי. "את רואה?" הוא שאל. הנהנתי. נזכרתי בכל הרגשה שהרגשתי אתמול בלילה, שניות לפני הנשיקה. השפתיים הרכות, העיניים המזמינות. "גיא.." מלמלתי כשראיתי את נטע מהצד. הוא הסתכל עליה והוזיז את ידיו ממני. היא סימנה לו לבוא אחריה. "אני.." "לך, זה בסדר" אמרתי לו. "את יודעת ש.." "גיא" קטעתי אותו. "אני אדבר איתך אחר כך" הוא לחש לי והלך בעקבותיה.
סיימנו גם את הטיול הזה, ונסענו לאכול במסעדה דרוזית. לא ידעתי שיש כזה דבר לפני זה. כל כיתה קיבלה חדר, וכולנו ישבנו במעגל. אני ישבתי בין חן לרונה. "תפאדל" שמעתי את הדרוזים אומרים ומניחים מלפני כל אחד מנה. "אני כל כך רעב" חן מלמל ולקח פיתה. "חן!" נעמי צרחה. "מה?!" הוא שאל עם פה מלא בפיתה עם חומוס. "יש קודם הרצאה!" היא אמרה. "אז אני אקשיב ואוכל, מה הבעיה?" הוא שאל ולקח עוד חתיכה מהפיתה. היא נאנחה והתיישבה בצד.
אחרי שהתחלנו לאכול, וחן כמעט וסיים כבר, הוא הלך לשירותים, ואז אני וגיא ישבנו אחד ליד השנייה. "מה נטע רצתה ממך?" שאלתי בלחש. "כלום" הוא אמר. "מה כלום? לקח לכם המון זמן שם" אמרתי. הוא הסתכל עליי. הסתכלתי עליו, ואז הבנתי. שתקתי וחזרתי לאכול. "ענבר, אל תעשי סצנות כאן.." "לא עושה שום סצנות" קטעתי אותו בעצבנות. "אני פשוט מאוכזבת, תעזוב אותי בשקט בבקשה" אמרתי בלי להסתכל עליו. הוא נאנח וחזר לאכול. אני לא יודעת מה לעשות כבר. הוא צודק, אני לא יכולה לעשות לו סצנות כי מותר לו לעשות מה שהוא רוצה איתה, אבל כשאני שומעת שהוא שוכב עם בנות.. די. די לחשוב עליו עכשיו.