התחלה חדשה- פרק 21-

"נו, אנחנו מחכים" נטע אמרה בחוסר סבלנות. הסתכלתי על הבנים בחדר. הסתכלתי על הבן שנמצא משמאלי. טוב, אני חייבת לסיים עם זה כבר. לא ידעתי את השם שלו בכלל. רק ידעתי שהוא חבר טוב של גיא וחן. קירבתי את ראשי אליו ונישקתי אותו. נשיקה סוערת. רק בגלל שהוצאתי עליה את העצבים שלי. הוא הכניס את הלשון שלו אל פי. איכס. התנתקתי ממנו. "אני יכולה ללכת?" שאלתי והסתכלתי על גיא, שנעץ בי מבט. נטע שתקה. קמתי ויצאתי משם. פחדתי שהמורים יראו אותי, וראיתי מרחוק את חן ותמר מדברים. החלטתי שאני צריכה לחזור לחדר. ומהר.
נכנסתי בחזרה לחדר, וראיתי את נטע וגיא מתנשקים. היא ישבה עליו ולא הפסיקה לנשק אותו. התקדמתי לכולם, וראיתי שגיא ראה אותי, ומיד התנתק מנטע. "אני כל כך אוהבת אותך" היא אמרה לו ושיחקה עם אצבעות ידיו. הוא הסתכל עליי ושתק. "גיא?" היא שאלה אותו וניווטה את פניו אליה. "מה?" הוא שאל. "אני אוהבת אותך" היא אמרה שוב. התיישבתי ליד נועה. "כן, גם אני" הוא אמר. "טוב, אני עייפה, אתם יכולים לעוף מכאן?" שאלתי את כולם. שמעתי דפיקה בדלת. נאנחתי וקמתי לפתוח. "היי" דין אמר לי, גם לו יש פנס בעין, השמאלית. "היי" אמרתי. "אני מקווה שלא הפרעתי" הוא אמר והסתכל על כל הילדים. "לא לא, הם בדיוק הולכים" אמרתי בקול רם. "אני מאוד מצטערת על זה.. זה ממש לא היה אמור לקרות" אמרתי והסתכלתי על המכה שלו. "זה בסדר, זאת לא אשמתך. אם כבר, אשמתי שלא ניצלת את כל הזמן שהיה לך בחדר אוכל והיית צריכה לבוא איתי" הוא אמר בחצי חיוך. "אני טחנתי מספיק" אמרתי בחיוך. "אה, אז סתם הבאתי לך אוכל?" הוא שאל והושיט לי פסטה עם שניצל. "אה..עכשיו זה לא הזמן הכי טוב" אמרתי והסתכלתי על כולם, שמקשיבים לשנינו. "אה אוקיי, אני אלך" הוא אמר. "ביי" אמרתי. "ביי" הוא אמר והלך.
הסתובבתי לכולם. "אתם יכולים לעוף מכאן?" שאלתי בעצבנות, וראיתי שהשעה כבר שלוש. "את האמת, אני הרוסה מעייפות, אני אחזור מחר בערב או משהו" נטע אמרה בחיוך והקימה את החברות שלה. "היה נעים להכיר אתכן" היא אמרה בחיוך והסתכלה עליי. חייכתי חיוך מאולץ ופתחתי להן את הדלת. "גיא" היא אמרה. הוא קם וליווה אותה החוצה. "לילה טוב" היא אמרה ונישקה אותו. "לילה טוב" הוא אמר ונכנס לבפנים שוב. "אנחנו עייפות, כדאי שתגיד לחברים שלך ללכת" אמרתי לו. "אוקיי" הוא אמר והלך לבנים. "יאללה, תרימו תתחת ותעופו מכאן" הוא אמר והקים את כולם במהירות. חייכתי חצי חיוך. "ביי" הבחור שנישקתי אמר לי בחיוך. "ביי" אמרתי. הם התקדמו, ורק גיא נשאר. "ביי" אמרתי והצבעתי על הדלת. "מה הוא עשה כאן, ולמה הוא הביא לך אוכל?" הוא לחש לי כשהתקדמנו לדלת. "כי הוא בן אדם נחמד" אמרתי. "לא כמו החברה המקסימה שלך" אמרתי בטון הדיבור הצווחני שלה. "זהו, שהיא החברה שלי. הוא החבר שלך?" הוא שאל אותי. הבנתי שאני חייבת להפסיק את זה. הוא מקנא לי, אני מקנאת לו, זה לא יכול להימשך. "גיא.. היא אוהבת אותך, אנחנו לא יכולים להמשיך בזה" אמרתי. "במה?" הוא שאל. "בדבר הזה" אמרתי. אני בעצמי לא יודעת איך לכנות את זה. "אבל אני לא אוהב אותה" הוא אמר. והתקרב אליי. משכתי אותו החוצה. "אני עייפה, ואני מפחדת שאני הולכת לעשות דברים שאני אתחרט עליהם" אמרתי והסתכלתי על שפתיו. "אז נדבר כבר מחר" אמרתי לו. "ביי" הוא אמר וחיבק אותי. הגוף שלו שוב צמוד לשלי. אני לא בשיא תבונתי עכשיו. שפתינו נפגשו שוב. "אני כל כך התגעגעתי לזה" הוא מלמל כשהצמיד אותי לקיר. "גם אני" מלמלתי והחזקתי את ראשו בחוזקה. ידיו טיילו על גבי, וכל מגע קטן עשה לי צמרמורת.
"תקחו לכם חדר" חן אמר. התנתקתי מגיא במהירות. הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי. "אני אקח אותו, ואת תקחי אותה" חן אמר לתמר. "ענבר, לישון" תמר אמרה לי ומשכה אותי לחדר. "ביי" גיא אמר לי כשחן גרר אותו משם. "ביי" אמרתי, וסגרתי את הדלת.