התחלה חדשה- פרק 11-

נכנסתי למסעדה, שלושתם כבר ישבו שם. נשמתי נשימה עמוקה והתקדמתי אליהם. ראיתי שטום מבחין בי וקם לקראתי. "היי" הוא אמר בחיוך ונישק אותי. "היי" אמרתי לו בחיוך. התקדמנו למקום, אני הייתי צריכה לשבת ליד השיר הזאת, שלבשה חצאית מיני, אם אפשר לקרוא לתחתונים האלה חצאית, וחולצת סטרפלס עם מחשוף עמוק מאוד. "שיר" היא אמרה לי בחיוך. "ענבר" אמרתי בחיוך. העפתי מבט על גיא, הוא היה כל כך יפה. וגם טום, כמובן. "את יפהפיה" טום אמר לי בחיוך. "גם אתה" אמרתי בחצי חיוך. הוא החזיק את ידי. חייכתי כשראיתי שגיא לא מחזיק את ידה של שיר. די להתעסק בו.. בהם.
"אני עוד שנייה חוזרת" אמרתי לטום לאחר חצי שעה של דיבורים, ולאחר חצי שעה שגיא ושיר לא הפסיקו להימרח אחד על השני. נכנסתי לשירותים והסתכלתי במראה. 'מה יש לך?' שאלתי את עצמי. 'טום חבר שלך, טום. הוא מדהים, ואת אוהבת אותו. רק אותו. תפסיקי לפזול לגיא'.
"היי" שמעתי את קולו של גיא. הסתובבתי וראיתי אותו נשען על פתח הדלת. "היי" אמרתי. "הכל בסדר?" הוא שאל בטון דואג. "הכל מושלם" אמרתי. ניסיתי להגיד את זה לעצמי. "אז למה את כאן?" הוא שאל. "למה אתה כאן?" שאלתי. הוא חייך והסתכל על הרצפה. "באתי לבדוק אם הכל בסדר" "מה אכפת לך אם הכל בסדר איתי?" שאלתי אותו בתוקפנות. "אסור לבדוק? פעם הבאה אני לא אבוא כשאת נראית כאילו את סובלת מכל רגע" הוא אמר. "אני לא סובלת מכל רגע.." "את כן" הוא קבע בחיוך. "כי אתה והזונה שלך לא מפסיקים להימרח אחד על השני.." "מה אכפת לך מה אנחנו עושים? תתמקדי בטומי ובדייט שלכ.." "אני לא יכולה להתמקד בו כשאתה לידו!" קטעתי אותו בעצבנות. הוא שתק והסתכל עליי בתדהמה. לא ידעתי מה להגיד. הסתכלתי עליו ושתקתי, ואז חלפתי על פניו וחזרתי אל טום.
התעוררתי בבוקר. הדייט היה גיהינום. חלק ממנו, אני מתכוונת. הסוף היה מדהים. אני וטום התנשקנו ונטשנו אותם שם לאחר כמה זמן. גיא ואני לא החלפנו מילה. נראה היה שהוא נבהל ממה שאמרתי. למה אמרתי דבר כזה? איך יכולתי להגיד דבר כזה?
"היי" אמרתי לגיא כשנכנסתי באיחור לכיתה. "אה היי" הוא אמר. לא ידעתי איך להמשיך את השיחה, ויצא שלא דיברנו בכלל על זה. הגעתי הביתה, הרוסה מעייפות, הראש לא מפסיק לחשוב על מה שאמרתי. הלב דופק במהירות. הרסתי לעצמי את השנה, אני לא יכולה לשבת לידו עכשיו. זה מרגיש לא נוח.
הערב הגיע, ושמעתי דפיקה במרפסת. ראיתי את גיא עומד ומסתכל עליי, מחכה שאני אפתח לו. הלכתי באיטיות לדלת ופתחתי לו. חזרתי לשבת על המיטה, בעוד הוא נשאר בפתח הדלת. "רצית משהו?" שאלתי לאחר כמה דקות של דממה. "אה כן" הוא אמר, נכנס לחדר וסגר אחריו את הדלת. "לגבי אתמול" הוא התחיל לדבר והתיישב על הפוך שהיה לי בחדר. "אמרתי משהו שטותי, ואני ממש מצטערת, פשוט תשכח מזה.." אמרתי במהירות. "למה?" הוא שאל פתאום. "למה מה?" שאלתי. "למה לשכוח?" הוא שאל והסתכל עליי. שתקתי.