התחלה חדשה : פרק 1 (פליזז יחס!!!)

בוקר חדש!
התעוררתי.
למעשה, הלכתי לישון, ואז קמתי לאט-לאט.
נכנסתי לשירותים, בעוד הדלת פתוחה
ונשמעים רעשים מתוך הטלוויזיה.
אני מסרקת את שיערי האדמדם,
עד שהוא נהיה חלק ממש כמו מחליק,
"נו זוזי" אחי, רום אמר.
"אויש נו תסתום" עניתי לו, ויצאתי מהשירותים.
נכנסתי לחדר, סגרתי את הדלת, ולבשתי חולצה לבנה,
ג'ינס עם קרעים, וג'קט שחור, הרמתי את הכובע, סידרתי את השיער לצד.
לקחתי את התיק, הכנסתי אוכל, ושתייה.
ויצאתי מהבית.
התקדמתי לעבר התיכון, הבית שלי היה מולו, וכמה מטרים..
בן הצטרף אליי.
נקודת מבט של בן:
הצטרפתי ליד סתיו, קלטתי שזאת היא מרחוק, עם שיערה המנפנף
ברוח, עם הג'קט השחור והיפה שלה, עם הג'ינס קרעים שלה.
אני לא חושב שאני אוהב אותה, אני קצת מחבב אותה.
כלומר, היא מוצאת חן בעייני.
רגע, בן?! אני אוהב אותה?!
רגע תשלט על עצמך.
הסתכלתי עלייה בעיינים.
נקודת מבט של סתיו:
"היי, בוקר טוב" אמרתי.
"אתה הולך בדרך הזאת הרבה?" שאלתי.
"בוקר טוב" הוא ענה, "לא, האמת..
פעם ראשונה, אני רציתי לדבר איתך" הוא אמר.
נכנסו לכיתה, ולהפתעתי הרבה,
לא היה אף אחד, רק אני והוא, די מוזר..
"אני יכול להגיד לך משהו?" הוא שאל.
"כן, בטח" אמרתי לו, בזמן שראשי מסתכל על השולחן.
"אני…אני חושב שאני… כלומר את, מוצאת ח..חן בעייני" הוא אמר.
אני לא עניתי.
"את בסדר?" הוא שאל.
"כן…" אמרתי בשקר.
"אני. אני מצטער." והוא יצא.
הוא ישב עם הג'ינס הקרוע שלו (בדיוק כמו שלי) והחולצה השחורה שלו, ונעליו הכחולות
ועיניו הירוקות.
ושיערו החום, היפה.
הוא מוצא חן בעייני, אבל אני לא חושבת שיכול לקרוא מקרה כזה.
נקודת מבט של בן:
ישבתי על השולחן בעצב, כשמבטי עצוב, ועיניי דומעות, צבע הירוק בעיניי הופך לכהה.
וראשי כלפי הקרקע, הרמתי אותו, וראיתי שסתיו התעלפה!!!
רצתי עליה.
ולפתע, גיא נכנס לכיתה.