התחלה חדשה- עונה 2- פרק 5-

״אני אלך להביא לנו שתייה״ טום אמר לי בחיוך כשנכנסנו לאולם הגדול והרועש. הנהנתי והוא הלך. התקדמתי אל תמר, חן, יונתן ונועה. ״היי״ תמר ונועה אמרו לי בחיוך וחיבקו אותי. ״היי״ אמרתי בחצי חיוך. ״ענבום״ תמר אמרה בחיוך. ״מה?״ שאלתי. ״קיצור זוג של ענבר וטום״ היא ענתה לי בהתגרות. ״מצחיקה.״ אמרתי בזלזול ונתתי לה מכה. ״לא מכים את חברה שלי״ חן אמר וכרך סביב תמר את ידו. ״באנו לפה כידידים״ אמרתי. ״ענבר, בואי איתי לשירותים״ נועה אמרה במהירות ודחפה אותי איתה. ״מה קרה?״ שאלתי אותה. ״אני באה גם״ תמר אמרה ועזרה לה לדחוף אותי. ״מה קרה?״ שאלתי וסובבתי את הראש. ׳גיא ורונה׳. נעצרתי ובהיתי בהם משלבים ידיים. הקנאה עלתה לראשי. ״קחי, בשבילך״ נועה אמרה והושיטה לי בקבוק של אלכוהול. ״אני הולכת לטום״ אמרתי ושתיתי את הבקבוק במלואו.
״היי״ רונה אמרה לי בחיוך כשהיא התקרבה עם גיא אליי ואל טום באמצע הריקוד. ״היי״ אמרתי בקרירות והידקתי את ידיי אל צווארו של טום. ״ענבר, אני יכול לדבר עם גיא שנייה?״ טום שאל אותי בחצי חיוך. ״תעשה מה שבא לך״ אמרתי והתקדמתי לספות. ראיתי שעמית הגיע עם מורן. כמה צפוי.
״היי״ עמית אמר לי והתיישב על הכורסא שלידי. ״היי״ מלמלתי. הוא הסתכל עליי. ״רוצה פוסטר?״ שאלתי בעצבנות. הייתה לי סחרחורת. ״שתית?״ הוא שאל. חייכתי והנחתי אצבע על שפתיו. ״זה סוד״ לחשתי לו. אחד המלצרים עבר עם מגש של שתייה. ״תודה״ עמית אמר ולקח ממגשו כוס מים. ״תשתי״ הוא הורה עליי. ״לא רוצה״ אמרתי לו. ״תשתי״ הוא אמר שוב. נאנחתי ושתיתי את כל הכוס. ״כמה דקות ותחזרי לעצמך״ הוא אמר.
״מלך ומלכת הנשף הם…״ יובל, נשיאת מועצת התלמידים והאחראית על הנשף, התחילה להגיד ופתחה את המעטפה הזהובה שבידה. ״תנו הרבה כפיים לגיא רוזן וענבר הס!״ היא אמרה בחיטך והצביעה עלינו. קמתי והתקדמתי באיטיות לבמה. הניחו על ראשי את הכתר והורו עליי לרקוד עם גיא.
״זה שאני רוקדת איתך לא אומר שסלחתי״ אמרתי לו בקרירות כשהתחלנו לרקוד. הוא חייך חיוך קטן. ״אין סיכוי שתסלחי לי?״ הוא שאל. ״הבחורה ההיא וכל בחורה אחרת הן היסטוריה בשבילי. את היחידה שמעניינת אותי״ הוא אמר. ״ורונה?״ שאלתי. ניסיתי לא להראות כמה אני קינאתי בה. ״עבדנו על העבודה עד עכשיו ואמרנו למה שלא נבוא לפה״ הוא אמר. ״הייתי צריך לראות אם מי תגיעי״ הוא הוסיף בשקט. ״אז למה שילבתם ידיים?״ שאלתי בעצבנות. הוא חייך חיוך רחב. ״את מקנאת״ הוא אמר. נאנחתי ושתקתי. ״אני כל כך מצטער ענבר, אני לא יודע מה להגיד לך כבר״ הוא שינה את נימת קולו ליותר רכה. ״תידרש יותר מהתנצלות כדי שאני אשכח את זה גיא״ אמרתי לו. ״זה שאני אוהב אותך לא משנה?״ הוא שאל. ״אתה לא באמת אוהב אותי״ אמרתי. נגמר הריקוד, ואני הלכתי משם.