התחלה חדשה- עונה 2- פרק 27- פרק חשווב!

״הוא בא להרצות לנערים על הגמילה שלו מסמים״ אמרתי במהירות. ״סורי״ היא סימנה לי עם השפתיים והתיישבה. ״אה״ חן מלמל בחיוך. ״היי״ שמעתי את הקול של עמית מאחורה. הסתכלתי עליו. ״היי״ אמרנו כולנו. ״איפה יעל?״ הוא שאל והתיישב ליד חן. הייתי צריכה לדעת שהוא יבוא. הם נהפכו לחברים ממש טובים. ״היא עוד מעט תבוא״ אמרתי. הוא הסתכל עליי. ״אוקיי״ הוא מלמל.
הגיע הערב, ונסעתי הביתה. ״איך יעל מרגישה?״ אמא שלי שאלה אותי כשנכנסתי. ״עברו יומיים והיא כבר חזרה לעצמה״ אמרתי.״היא עוד לא חזרה לעצמה, היא צריכה כמה שבועות כדי להסתגל למציאות בלי סמים״ אבא שלי אמר. ״כן..״ מלמלתי. ״לזניה?״ אמא שלי שאלה אותי בחיוך. הנהנתי בחיוך.
עבר עוד שבוע. תמר ונועה לא יכלו ללכת ליעל, אבל הייתי חייבת לקפוץ לשם. ״היי״ אמרתי בחיוך ליעל, שישבה עם כמה נערים. ״היי״ היא אמרה לי בחיוך. ״איך את?״ שאלתי והתיישבתי לידה. ״הכל טוב״ היא אמרה. ״עוד שבוע הנשף שחור לבן לא?״ היא שאלה. ״כן״ אמרתי.
״כל כך רציתי להיות שם״ היא מלמלה. חיבקתי אותה. ״יהיו לך עוד המון נשפים, מבטיחה לך״ אמרתי. ״כן..״ היא אמרה בחיוך.
״עדיף שהיא תצא מההתמכרות מלהיות מסוממת בעוד נשף ולא לזכור שום דבר״ חן אמר לי כשישבנו בבית הקפה החדש. הייתי חייבת לדבר עם מישהו. ״אני יודעת, אבל זה הורס אותי לראות אותה ככה״ אמרתי. ״את תתגברי על זה״ הוא אמר. ״מה איתך ועם רונה?״ שאלתי. נזכרתי שהוא סיפר לי שהם ביחד. ״הכל מצוין״ הוא אמר בחצי חיוך. ״ענבר?״ שמעתי קול מוכר. הסתכלתי הצידה. ״נאור, היי״ אמרתי בחצי חיוך. ״היי״ הוא אמר בחיוך, והעביר את מבטו לחן. ״יעל מרגישה הרבה יותר טוב״ הוא אמר. ״כן, הייתי אצלה היום״ אמרתי. הפלאפון שלו צלצל. ״אני חייב ללכת, ביי״ הוא אמר בחיוך והלך. שתקתי והמשכתי לשתות מהקפה שלי. ״גיא צריך לדאוג?״ חן שאל אותי בחיוך. ״ממש ממש לא, זה ההוא שהיה מכור ונגמל..״ ״כן כן, הבנתי את זה״ הוא אמר בחיוך. הסתכלתי עליו. ״תפסיק לחייך ככה!״ אמרתי. ״איך ככה?״ הוא שאל בחיוך. ״ככה שאתה חושב שיש משהו, ואין״ אמרתי. ״לא חשבתי כלום״ הוא אמר. ״יופי״ אמרתי.
עברו כמה ימים. אני, נועה ותמר הלכנו לבחור שמלות לנשף. ״איזה כיף, זה מחר!״ נועה אמרה בהתרגשות והסתכלה על שמלה שחורה וקצרה. ״אני בטוחה שיונתן יאהב את השמלה״ אמרתי בחיוך. ״מצחיקה״ היא אמרה.
השעה הייתה שמונה בערב, הערב של הנשף, ושל הפעם הראשונה שלי. אני הייתי כל כך לחוצה, אבל ניסיתי להתאפק. לבשתי שמלה לבנה קצרה, וירדתי למכונית של גיא. ״היי״ אמרתי לו בחיוך. ״היי״ הוא אמר לי בחיוך ונישק אותי. ״אנחנו מאחרים״ אמרתי בחיוך והתנתקתי ממנו. ״לא אכפת לי יפה שלי״ הוא אמר ורכן אליי. ״לי אכפת״ אמרתי בחיוך ונשענתי אחורה. ״אוקיי אוקיי״ הוא אמר והתחיל לנסוע.
נגמר הנשף. רונה, אני, נועה, יונתן חן וגיא היינו חלק מהילדים שנשארו במלון ללילה. ״קומה אחרונה״ גיא אמר לי וכרך את ידו מסביב מותניי. עלינו למעלה. נכנסו לחדר שלנו. ״וואו״ מלמלתי. ״שוקולדים.. השקעת״ אמרתי בחיוך והסתכלתי אליו. הוא חייך. ״פעם הבאה אני לא אשקיע, אם זה מה שאת רוצה״ הוא אמר. נישקתי אותו. ״אני אשמח שתביא לי את השוקולדים האלה כל יום״ אמרתי בחיוך. ״תסתכלי מאחורייך״ הוא אמר לי בחיוך. ״מה יש.. גיא״ מלמלתי ופתחתי את הקופסה הנקייה. ״חשבתי שצריך להתחיל מחדש״ הוא אמר בחיוך. אותה השרשרת שהוא קנה לי שנה שעברה הונחה בידיי. ״אני כל כך אוהבת אותך״ אמרתי. הוא נישק אותי והשכיב אותי על המיטה. כל הלחץ ממקודם נעלם. הרגשתי הכי טוב בעולם, כאילו אנחנו ממשיכים מהיום האחרון ללימודים של שנה שעברה. הוא נעצר לרגע והסתכל עליי. ״מה?״ שאלתי בשקט. הוא חייך וחזר לנשק אותי.