התחלה חדשה- עונה 2- פרק 20!-

״לא בטוחה״ אמרתי לו. ״אם היית יכולה לחזור אחורה לרגע שסלחת לי, היית חוזרת אליי?״ הוא שאל.
הדלת של המעלית נפתחה. ״זה כבר קרה, אי אפשר לשנות את זה״ אמרתי כשיצאתי מהמעלית. ״אבל אם יכולת״ הוא אמר. ״אין לי מושג״ מלמלתי ופתחתי את הדלת. ״לילה טוב״ הוא אמר לי בחיוך. ״לילה טוב״ אמרתי בחיוך ונכנסתי לחדר. ״ענבר״ עמית אמר לי כשנכנסתי לחדר. נועה ויונתן כבר נרדמו. ״סליחה, לא שמתי לב לשעה״ אמרתי ונישקתי אותו, אבל הוא התרחק ממני. ״תקשיבי״ הוא התחיל לדבר. התיישבתי. ״מה קרה?״ שאלתי אותו. ״את עדיין מרגישה משהו לגיא?״ הוא שאל. ״מה זאת אומרת?״ שאלתי. ״זה פשוט, כן או לא?״ הוא שאל ברצינות. ״לא״ שיקרתי. לא היה אכפת לי לשקר. הוא גיחך. ״למה זה עלה פתאום?״ שאלתי. ״כי אפילו הרם הזה חשב שגיא זה החבר שלך״ הוא אמר. ״רן״ תיקנתי אותו. ״וכולם רואים שיש ביניכם משהו, אבל אף אחד לא רוצה לסכסך״ הוא הוסיף. ״ואני רואה איך את מסתכלת עליו״ הוא אמר בשקט והסתכל עליי. ״מסתכלת עליו?״ שאלתי. ״את מסתכלת עליו כמו שבחיים לא הסתכלת עליי״ הוא אמר בשקט. שתקתי. ״מה אתה רוצה שאני אג..״ ״אם את מרגישה אל גיא משהו או לא״ הוא הרים את הקול, ויונתן התעורר. נועה עדיין ישנה כמו בול עץ. ״מה הולך?״ יונתן שאל והתמתח. ״תעני״ עמית אמר לי. ״אני לא יודעת אוקיי?״ שאלתי בשקט. הוא הסתכל עליי. ״אני צריכה זמן״ אמרתי. הוא הסתכל עליי. ראיתי שהוא עצוב, אבל לא ידעתי מה להגיד. ״או.. אוקיי״ הוא מלמל. ״אני אעבור לחדר אחר..״ אמרתי והתקדמתי לכניסה. ״אני אביא לך את הבגדים יותר מאוחר״ יונתן אמר. הסתכלתי על עמית. הוא שתק. יצאתי מהחדר והלכתי אל תמר. ״לידור, יש לכם מיטה פנויה?״ שאלתי. ״כן, למה?״ הוא שאל. ״קרה משהו אוחתי?״ הוא שאל. ״אני ועמית נפרדנו, אפשר לישון אצלכם?״ שאלתי בחוסר סבלנות. ״כן, בטח״ הוא אמר ונתן לי להיכנס. ״איך את?״ הוא שאל אותי. ״נושמת״ אמרתי ונכנסתי למיטה. ״לילה טוב״ הוא אמר. ״לילה״ אמרתי.
שמעתי דפיקה בדלת שהעירה אותי. חיכיתי שתמר או לידור יפתחו, אבל הם לא פתחו. קמתי. ״אולי תפתחו כב..״ התחלתי לדבר ואז ראיתי שאני לבד בחדר. התקדמתי לדלת. ״היי״ גיא אמר לי. ״אה, היי״ אמרתי ונתתי לו להיכנס. ״שמעתי על מה שקרה״ הוא אמר והתיישב בעדינות על המיטה. סגרתי את הדלת. ״איך את?״ הוא שאל. ״רגשות מעורבבים״ אמרתי. ״סיפרו לך.. למה נפרדנו?״ שאלתי. ״כן״ הוא אמר בשקט. הסמקתי. ״אני יורדת לבריכה״ אמרתי והלכתי לאמבטיה להחליף לבגד ים. ירדתי למטה, וראיתי את כולם, חוץ מתמר. הורדתי את הבגדים, והתיישבתי בכיסא ליד יונתן ונועה, ששלום הם לא יכלו להגיד לי כי השפתיים שלהם היו עסוקות במשהו אחר.
״רווקה אה?״ חן שאל והתיישב לידי. ״משהו כזה״ אמרתי. ״אני חושב שאת הכי מבסוטה בעולם עכשיו, לא ככה?״ הוא שאל בשקט ובחיוך. ״איך היה לישון עם רונה?״ שאלתי. ״מצוין, מצוין״ הוא אמר בחיוך. ״היא אחלה ילדה, לא ראיתי את זה עד עכשיו״ הוא אמר. ״ושמתי לב שהתחמקת מלענות לי״ הוא הוסיף בחיוך. ״איפה תמר?״ הוא שאל, מנסה להראות שלא אכפת לו. ״אין לי מושג״ אמרתי, אבל ידעתי שהיא עם רן עכשיו. ״היי״ ראיתי את הבחור מאתמול מתקרב אלינו בחיוך. גם גוף יפה היה לו. כל האילתים האלה. ״היי״ אמרתי בחיוך. ״ענבר, נכון?״ הוא שאל. ״כן, עומר״ אמרתי בחיוך. ״זיכרון טוב יש לבחורות טובות״ הוא אמר בחיוך. ״איפה חבר שלך?״ הוא שאל. ״הסורים חטפו אותו״ חן נכנס לשיחה. ״מה?״ הוא שאל. ״אין חבר יותר״ אמרתי. ״אה״ הוא מלמל. ״אז אף אחד לא ייכעס אם אני אעשה לך סיור באיזור״ הוא אמר בחיוך.