התחלה חדשה- עונה 2- פרק 18-

הגענו למלון, כל שלושה ילדים הלכו לקבלה אחרת ולקחו את המפתחות לחדר. ״תודה״ אמרתי בחיוך לפקידה ומיהרתי ללכת. התנגשתי במישהו, ומעדתי על המזוודה שלי. ״אני מצטער״ האיש אמר והושיט לי יד. ״זה בסדר״ אמרתי וסידרתי את בגדיי. ״עומר״ הוא אמר בחיוך והושיט את ידו. ״ענבר״ אמרתי. ״יפה שלי, בואי״ עמית בא וכרך את ידו מסביבי. ״היי אחי, אני עמית״ הוא אמר והושיט לעומר את ידו. חייכתי כשהבנתי שהוא מקנא. ״אני צריך ללכת, היה נחמד להכיר אות.. אותכם״ הוא אמר בחיוך והלך. ״קנאי משהו״ אמרתי בחיוך ונתתי לו נשיקה על הלחי. ״מודה״ הוא מלמל ומשך אותי למעלית. עלינו, אני, עמית, גיא ושני, לחדרים שלנו. ״איזה חדר אתם?״ שני שאלה אותנו. הסתכלתי על גיא, ועל ידו המשולבת עם שני. ״370, אחד לידכם. אנחנו עם יונתן ונועה״ עמית ענה לה. גיא שחרר את ידו מידה של שני. ״ענבר, הגענו לקומה״ עמית העיר אותי. ״אה כן״ מלמלתי ויצאתי מהמעלית.
נכנסנו לחדר, ידינו משולבות. ״וואו!״ אמרתי בחיוך. עמית חייך והניח את המזוודות שלנו בצד. ״שמח שאת שמחה״ הוא אמר בחיוך ונישק אותי. ״איך אפשר לא להיות שמחה? תראה את המקום הזה!״ אמרתי בחיוך מתלהב ונשכבתי על המיטה הנוחה מאוד שלי לשבוע.
שמענו רעש מהקיר שבין החדר שלנו לחדר של גיא, שני, חן ורונה. חן ורונה עוד לא עלו, אז זה מסביר מאיפה מגיעים הצרחות. ״איכס, אני לא מאמינה שאני אצטרך לשמוע את זה שבוע שלם״ אמרתי לעמית. ״אנחנו יכולים לעשות גם רעש דומה״ הוא אמר בחיוך והחזיק במותניי. חייכתי. ״עדיין לא״ אמרתי. ״טוב, אני ותמר קבענו שנלך לעשות קניות של בנות בטיילת״ אמרתי בחיוך. ״תחזרו לפני שבע וחצי, הולכים למסעדה״ הוא אמר ונישק אותי נשיקה קצרה. ״נחזור״ אמרתי בחצי חיוך ויצאתי מהחדר.
ירדתי למטה, והלכתי לכיוון של תמר. ״מי הפראייר שלקח את המזוודות שלך לחדר?״ שאלתי אותה בחיוך כשראיתי אותה יושבת על כורסא בלובי ומתכתבת עם מישהו. ״לא פראייר, חמוד. לידור.״ היא אמרה בחיוך. ״את רעה לפעמים..״ אמרתי והקמתי אותה. ״יש לו שרירים, הוא צריך להשתמש בהם מדי פעם!״ היא אמרה וחייכה, ויצאנו מהמלון, ישר לטיילת.
״שחף סיפרה לי על השייק הזה. הכי טוב שטעמה״ תמר אמרה לי וגררה אותי לדוכן שייקים על החוף. ״היי, אפשר לק..״ תמר התחילה ונעצרה כשראתה את הבחור שהסתובב אליה. ״אפשר לעזור?״ הוא שאל בחיוך יפה. הוא היה שזוף, עיניים כחולות ושיער חום בהיר. כל כך בשביל תמר. אז זה בעצם אומר שגם גיא הטיפוס שלה. איכס, רק מלחשוב עליהם ביחד. זה כזה לא משתלב. ״אממ כן, מה השייק הכי טוב פה?״ היא שאלה בחיוך מפתה ונשענה קדימה. ״את בחורה של מתוק או חמוץ?״ הוא שאל אותה בחיוך. נאנחתי. ״גם וגם״ היא אמרה. ״מה את אומרת על תות ותפוז? זה נשמע לא משהו, אבל זה השייק הכי נמכר פה״ הוא אמר. ״אם זה הכי נמכר, יש לזה סיבה לא?״ היא שאלה בחיוך והוציאה מהארנק שלה כסף. ״לא, עליי״ הוא אמר בחיוך. היא חייכה. ״אתה בטוח?״ היא שאלה. הוא הנהן והסתכל עליי. ״את גם רוצה משהו?״ הוא שאל. ״לא, תודה״ אמרתי. ״אני מיד חוזר״ הוא אמר וקרץ לה.
״ראית אותו?״ היא לחשה בהתלהבות. חייכתי והנהנתי. ״מה את אומרת? כדאי לי ליהנות קצת בחופשה?״ היא שאלה אותי. ״אני לא אובייקטיבית, אבל.. אם את רוצה, לכי על זה״ אמרתי בחיוך. ״מתי אמרנו שהולכים למסעדה מול הים?״ היא שאלה. ״שבע וחצי״ אמרתי. הוא חזר, והושיט לה את השייק. ״תגידי, איך קוראים לך?״ הוא שאל אותה כשהיא לקחה את השייק. ״תמר״ היא אמרה בחיוך. ״רן״ הוא אמר בחיוך. ״אז רן, אתה עושה משהו הערב?״ היא שאלה אותו במהירות. הסתכלתי עליה בתדהמה. חן לא יאהב את זה.