התחלה חדשה- עונה 2- פרק 12-

התעוררתי בבוקר. בבית שלי. בישראל. ׳כמה טוב לחזור׳ חשבתי לעצמי. סוף סוף יש לי רישיון, ואני לא צריכה טרמפים מאנשים. הגעתי לבית ספר, החניתי את הג׳יפ האדום והחדש שלי, ונכנסתי לבית ספר.
״זריז!״ נעמי אמרה וזירזה אותי כשבדיוק עצדה לסגור את הדלת. ״בוקר טוב״ אמרתי לה בחיוך ונכנסתי לכיתה. התקדמתי למקום שלי, חן מבריז, כמובן. גם עמית וגיא מבריזים, כמובן. בנים.
״גם יונתן לא פה״ נועה אמרה לי כשהתיישבנו לאכול. ״גם טום״ מלמלתי והסתכלתי לצדדים. ״נו, זה בטח יום אחרי טיול אז אף אחד לא בא״ תמר אמרה. הפלאפון שלי צלצל. ״איפה אתה?״ שאלתי את חן. ״בים״ הוא אמר. ״ומי איתך?״ שאלתי. ״כולם, בואו כבר״ הוא אמר. ״אנחנו תלמידות טובות, כאילו, אני ותמר, נועה נגררת.״ אמרתי בחיוך ציני. ״אנחנו לא נלך לים״ אמרתי. ״מה שתגידי״ הוא אמר וניתק. ״הם בים?״ נועה שאלה. הנהנתי. ״תגידו, הכל בסדר עם יעל?״ תמר שאלה. ״למה את שואלת?״ שאלתי. ״היא מבריזה, מתנהגת מוזר.. היא לא מספרת לי מה עובר עליה״ היא אמרה. ״אתן יודעות מי זאת לילך?״ שאלתי אותן. ״לילך הבלונדינית מי׳ב שלוש?״ נועה שאלה. ״לא״ אמרתי. ״לילך מהכיתה שלי?״ תמר שאלה. ״כן. בקיצור, היא אמרה לי שנראה לה שיעל..״ אמרתי והתקרבתי אליהם. ״על סמים״ לחשתי. ״יעל?״ נועה גיחכה. ״ככה גם אני הגבתי״ אמרתי. ״אולי היא סתם ממציאה״ תמר אמרה. ״לא יודעת, אבל כולנו רואות שמשהו לא בסדר איתה״ אמרתי. הן הנהנו. ״אני צריכה ללכת, יש לי נשף פורים לתכנן״ תמר אמרה וקמה. ״מתי זה?״ שאלתי. ״בפורים, עוד חודש בערך״ היא אמרה. ״מה את דואגת, יש לך את עמית״ נועה אמרה ונתנה לי מכה. ״לא דואגת, רק רציתי לדעת״ אמרתי. תמר הלכה. ״אני צריכה ללכת״ נועה אמרה והסתכלה על מישהו מאחוריי. הסתובבתי. ׳שון הפיצפון, גאיה המטורפת, זיו הבלונדיני..״ ״לאן?״ שאלתי אותה. ״לעשות.. שיעורים״ היא אמרה. ״ממתי את עושה שיעורים?״ שאלתי אותה. ״ממזמן״ היא אמרה וקמה. ״אוקיי, תשאירי אותי לבד, כולם בים, ורק אני לבד״ אמרתי, אבל היא כבר הלכה. ״אוף״ מלמלתי. רונה התיישבה לידי. ״אז כולם בים?״ רונה שאלה אותי בחיוך. ״כן״ מלמלתי. ״את באה?״ היא שאלה וקמה. ״לא, עזבי״ אמרתי. ״מה שבא לך, אם שואלים, א הרגשתי טוב״ היא אמרה והלכה.
״היי״ שמעתי את הקול של עמית בזמן שהכנתי שיעורים. ״תיכנס״ אמרתי בחיוך. הוא פתח את הדלת של המרפסת. ״מה את עושה?״ הוא שאל ונישק אותי. ״שי.. עורים״ מלמלתי והתנתקתי ממנו. ״איפה היית היום?״ שאלתי אותו. ״חן אמר שהולכים לים, חשבתי שגם את בא..״ ״שנייה, ממתי אתה וחן חברים?״ שאלתי. ״הוא אחלה״ הוא אמר. ״אוקיי״ מלמלתי. ״מעניינים אותך השיעורים האלה?״ הוא שאל. ״אני מתה על המהפכה הצרפתית״ אמרתי בחיוך. ״אז אני לא אפריע לך״ הוא אמר בחיוך וקם. קמתי, תפסתי אותו ונישקתי אותו. ״אני מת על המהפכה הצרפתית״ הוא מלמל והחזיק במותניי. חייכתי וכרכתי את ידיי מסביב צווארו. נשכבנו על המיטה. ״אני אוהב אותך״ הוא מלמל. שתקתי לכמה שניות. ״גם אני אותך״ אמרתי. לא הייתי בטוחה בתשובה שלי, אבל אם לא הייתי עונה, זה היה הורס הכל.