התבגרות או התפגרות ?

פרק 1 :

אוף ! נמאס לי ! פשוט נמאס לי !
אני לא יכולה לסבול יותר !
כולם אומרים שלא מתאים לי ,
אולי הייתי יכולה לדעת אם זה מתאים לי או לא ,אבל אני אפילו לא יודעת מה לא מתאים לי ..
כל הזמן מעירים תתנהגי אליו יפה ,תהי ילדה טובה ,ועוד לא מבינים שאני לא ילדה !

אני בת 15 וקוראים לי אלינור אבל כולם קוראים לי אלי .
יש לי אח גדול בצבא שכמעט לא בבית , אבל כשהוא בבית יש מלחמת עולם .
על כל דבר הוא רב איתי !
וכמובן בגלל שהוא האח הגדול ויש לו ניסיון חיים ואני צריכה ללמוד לוותר ובלה בלה בלה ..
כמה פעמים אני עוד אצטרך לשמוע את זה ?
כאילו שבאמת חסרות לי צרות …

**********

היום בביה"ס ישבתי בהפסקה על הספסל מול הכיתה , ולפתע באה אליי ליאם "מלכת הכיתה" ,הסנובית עם השיער הצהוב הזה והעיניים החומות שלה בצבע שכאילו אתה נבלע לתוכו והיא כל כך יפה וכל כך זוהרת ו…
אני לא מקנאה בה או משהו היא פשוט יותר מדי מושלמת יותר מדי יפה..
אבל מה שווה יופי בלי אופי ?!
היא ניגשה אליי ושאלה : "נכון שזה לא נעים להיות לבד ?"
עם פרצוף של כלבלב מסכן שאומר (או לפחות לדעתי) : תבעטו בי !
כאילו שבאמת אכפת לה ממני..חושבת רק על עצמה …
לא התפלאתי שאחרי שנייה המורה עברה וחייכה אל ליאם כמלאת סיפוק והערכה.
ואז כשהמורה הלכה ליאם הסתובבה ואמרה כבדרך אגב :"יודעת מה ? תשארי לבד במילא את לא מעניינת אף אחד באמת.."
לא ידעתי מה לעשות באותו הרגע : להרוג אותה \ להרביץ לה או שילוב בניהם …

היא כל הזמן זורקת לי הערות עוקצניות ,כי היא יודעת שאני ביישנית ואני לא אענה לה ,אז היא מנצלת את זה ..
הסתובבתי בחצר עד , שלירן ניגש לשאול לשלומי,יכו להיות יותר טוב אמרתי .
הלכנו יחד לקפיטריה ישבנו על-יד הדלפק ודיברנו..
סיפרתי על ליאם והוא הנהן והקשיב בשקיקה וברצון רב .
את האמת זה מה שטוב בלירן הוא יודע מתי לשתוק ומה שבטוח ,שממש כיף לשתף אותו :
הוא זורם,מעודד ואכפתי .
ורק בזכותו עברתי את היום בשלום מבלי לתת לקופה הזאת אגרוף לפרצוף הכ"כ מושלם שלה ..

**********

חזרתי הביתה ולהפתעתי אחי ירדדן היה בבית שאלתי אותו מה הוא עושה בבית ,והוא ענה : "זה לא עניינך"
הלכתי לחדר והוא הופתע לגלות שלא פתחתי בריב ושאל :"למה יש לך פרצוף כ"כ אממ…"
מעוך ? השלמתי
וואלה זאת המילה כאילו נזכר ..
אמרתי לו שזה לא משנה והוא יצא מהחדר .
עשיתי שיעורים והלכתי למחשב ראיתי שליאם מחוברת ל-"סקייפ" ,כיביתי את המחשב בהפגנתיות והתקשרתי ללירן.
נפגשנו בפארק, אכלנו גלידה ובסוף הלכנו קצת לים.
זה שיפר לי את היום בצורה משמעותית.
לא יודעת אם סיפרתי אבל יש לי חברה ממש מדליקה קוראים לה קים היא יפה מאוד יש לה: שיער בלונדיני ועיניים כחולות מדהימות והיא גבוהה לעומתי …
לקים יש אחות גדולה מה זה קולית וכיפית לא כמו אחי החופר !
לפעמים בא לי להיות קים אבל רק לפעמים ..אני מאמינה שלכל אחד יש צרות …

**********

בערב ישבתי לאכול ארוחת ערב עם המשפחה ,הם דיברו על החדשות ועל המצב הביטחוני או משהו כזה…
לי ,לא התחשק להשתתף בשיחה הקולחת ולכן, אכלתי מהר והלכתי לחדר לפתע צלצל האייפון שלי וקיבלתי הודעה פתחתי אותה וראיתי : "זה דחוף תתקשרי אליי !" ההודעה הייתה מקים חשבתי שאם היא לא התקשרה סימן שזה לא כ"כ חשוב ודחוף כמו שהיא מתארת את זה ,אז אמרתי לעצמי שאתקשר אליה מאוחר יותר ..
יצאתי לבחוץ ועשיתי סיבוב בשכונה ,היה זה לילה חורפי וקר הרוח נשפה בעורפי וחדרה לעצמותיי .
חשבתי על עצמי ,חשבתי על קים ,חשבתי על לירן ,חשבתי על ליאם ..ניקיתי את הראש אך הלב היה עמוס עוד יותר משהיה ..
לא הרגשתי איך הזמן רץ , והשעון הורה על רבע ל-12 ..
חזרתי הביתה והאייפון צלצל בשנית , הפעם קים התקשרה ..
הלו ? עניתי קצת חוששת ..
אוו ..טוב שאת עונה באמת ,שנים אני מנסה לתפוס אותך שנים !
מה ..מה קרה,לך ? שאלתי מודאגת ..
מה קרה ? חזרה בקול סדוק ..
הרגשתי שהיא הולכת לבכות ..ואכן זה באמת קרה ..
מה שקרה ענתה לי בקול שבור לא קרה לי ,אלא ללירן ..
לירן ? שאלתי צורחת לאייפון ..
לי..לירן הוא ..קים לא יכלה להמשיך ..
מה קרה ללירן ? קים בבקשה תעני לי !
לירן ,הוא בביה"ח הוא ,נדרס ..
מהההה ? דפקתי כזאת צרחה שהכלב של השכנים התעורר ..
איך ? מתי ? איפה ?
לפי מה שהבנתי זה קרה כשהוא חזר מהים או משהו כזה..ענתה לי בוכה ..
איך בים ? אני הייתי איתו בים ..
כנראה שהוא חזר ..
הייתי המומה הייתי בשוק לא יכולתי לעכל הרגשתי גוש של חנק עולה במעלה גרוני ..
טוב ,אמרתי אני הולכת עכשיו לביה"ח לא מעניין אותי מה השעה ..עמדתי לנתק ואז היא אמרה:
חכי אני באה,
טוב עניתי לה בקול חלש וניתקתי ..
בצער רב הלכתי להתלבש ,שמתי עליי משהו ויצאתי מהבית ..
בחוץ היה קריר אך אותי זה לא עניין הלכתי לקים והיא הייתה דומעת כמוני .
היא אספה אותי בזרועתיה ואמרה לי יהיה טוב ..
התכוונו ללכת אבל אז באה אחותה של קים והציעה שהיא תקפיץ אותנו לביה"ח שמחנו ..
כשהגענו לביה"ח ניגשנו לקבלה האחות שעמדה בקבלה נראתה כהולכת להירדם ,ואז קים שאלה ..
ס..סליחה ? מה מספר החדר של לירן אברהם ?
אני מצטערת חמודות ענתה האחות שעות הביקורים הסתיימו תבואו מחר ..
מה מחר קים התחילה לבכות ,כמו שסיכמנו למקרה שלא יסכימו לנו להיכנס ..
אנחנו לא יכולות מחר בכיתי וצרחתי כאחד ..
בבקשה לחשה קים אל האחות ..
טוב ,ענתה האחות כנכנעת יש לכם 10 דקות ,10 דקות אם מישהו בא תיזהרו להזכיר אותי!
כשנכנסנו לחדרו של לירן ראינו אותו שוכב כאשר ראשו ורגלו הימנית חבושים..שמחתי לראות שהוא חי עד כי כמעט צרחתי מאושר אך מפעט השעה שתקתי
קים שהייתה עסוקה בלבכות בחוץ לא נכנסה ואני ניצתי את הזמן לדבר עם לירן .
כשהתיישבתי לידו ראיתי שיש לו תפרים גם בשפה התחתונה ,הוא ראה שהסתכלתי וחייך ..
שמחתי שהצלחתי להוציא ממנו חיוך ..
שאלתי לשלומו עם דמעות בעיניים והוא ענה :"יהיה טוב אלי אל תבכי ,אני בסדר…"
זה כואב ? שאלתי ..
"לא כ"כ ..רק כשאני נושם .."
צחקנו …הוא אמר שאני אפסיק להצחיק אותו כי כואבת לו השפה ..
אמרתי לו טוב בנימה רצינית כזאת …ואז הוא התפוצץ מצחוק…
ואמר :"לא סיכמנו משהו ?"
אבל מה עשיתי ?! עניתי
והוא אמר :"שום דבר" , וחייך שנית ..
האחות באה ואמרה שאנחנו צריכות ללכת ..
נפרדתי ממנו לשלום וליטפתי את רגלו החבושה ,יהיה טוב הוא אמר כאשר דמעה ביצבצה בין עיניו ..
יהיה טוב ..עניתי ..ויצאתי מהחדר ..
קים ששמה לב שאנחנו צריכים ללכת דיברה דקה שתיים עם לירן ויצאה מהחדר ..
הודנו לאחות בכל ליבנו וגייסנו את החיוך הכי נחמד שלנו ..
כשהגעתי הביתה ,לבשתי פיג'מה ,השעה הייתה מאוחרת מאוד ..
הלכתי לישון מחויכת בידיעה שלירן בסדר ,ורק אז הבנתי עד כמה אני מעריכה את הידידות ביננו …

המשך יבוא … (: