dath
אממ..אני מקווה שתקראו את הספר ותאהבו אותו וגם את הפרק.. (יש כמה פרקים שהם טיפה לא הגיוניים..אבל..)

התאבדות-פרק 3

dath 29/09/2014 941 צפיות תגובה אחת
אממ..אני מקווה שתקראו את הספר ותאהבו אותו וגם את הפרק.. (יש כמה פרקים שהם טיפה לא הגיוניים..אבל..)

פרק 3:
כשנגמרו הלימודים של עוד הצקות, לקחתי את הסכין בתיק שלי וטיילתי, רציתי לדקור מישהו, אפילו להרוג אם אני לא יכולה לפגוע בעצמי, אולי יעזור לי לפגוע במישהו אחר?
המשכתי ללכת עד שהגעתי לשכונה עשירה, כנראה שסאלי גרה פה, תכננתי לדקור אותה, היא כזאת מעצבנת, אני שונאת אותה, אולי ככה היא תרגיש קצת ממה שאני מרגיש בכל יום, ראיתי אותה עם מאנדיס וקלאריס, החלטתי לנקום בה, הלכתי אחריהם, כשהן התפצלו המשכתי ללכת אחרי סאלי, היא ניכנסה לבית שלה, יש לה בית שלוש קומות, טיפסתי על הקיר והגעתי לגג, יש להם בגג חור של כניסה לבית, ראיתי שסאלי מתקדמת לכיוון הזה, יופי, שתעלה על הסולם לגג, היא המשיכה ללכת, אבל אז הסתובבה ועלתה לגג, היא לא ראתה אותי בהתחלה, עמדתי מאחוריה "היי" אמרתי לה באוזן ותקעתי בה את הסכין, היא נבהלה והתחילה לצרוח,
"אל תצרחי אני יוציא ממך את הסכין" אמרתי, הוצאתי את הסכין ותקעתי לה את הסכין בגב, היא התחילה לבכות,
"ככה אני מרגישה כל יום" אמרתי, הוצאתי את הסכין, שמעתי דלת כניסה נפתחת ונסגרת, ירדתי מהגג וברחתי, שמעתי את סאלי בוכה וצועקת.
"את תשלמי על זה" שמעתי את סאלי אומרת בזמן שאני ברחתי.
באותו ערב הגיע משטרה לבית שלי, לא הייתי בבית כמו בכל יום, אני מגיעה רק בלילה, הפלאפון שלי צילצל זה היה המספר של המשטרה, עניתי, הם אמרו לי לחזור הביתה, זרקתי את הסכין בדרך וחזרתי הביתה, ניסיתי להראות הכי תמימה שאני יכולה,
"את צריכה לבוא איתנו לחקירה" שוטרת אחת אמרה
לא עניתי לה והלכתי איתה.
ישבתי בחקירה מול שלושה שוטרים
"אז את דקרת היום מישהי?" שוטרת שאלה
"לא" אמרתי
"אל תשקרי, יש הוכחות, יש להם מצלמות הבטחה" השוטר אמר, הוא הראה לי את החלק שבו דקרתי אותה
"אז אולי דקרתי אותה, אבל אתה רוצה לדעת מה היא עושה לי בכל יום מקולל שבחיים שלי?" שאלתי
"זה לא מעניין אותי" השוטר אמר, מה זה אומר זה לא מעניין אותו? הוא כנראה משוחד..שיט..
יצאתי משם,
"אני רוצה שוטר לא משוחד" אמרתי בקול תקיף
"אני לא מקבלת כסף מאנשים" אמרה השוטרת שהביאה אותי לפה
"את זה עוד נראה" אמרתי, אני והיא הלכנו לחדר החקירות, היא באמת הקשיבה לי על מה שסאלי עשתה לי, סיפרתי לה גם על אבא שלי, סיפרתי לה המון דברים, היא שיחררה אותי, ואמרה לי לחכות באיזה חדר שהיו שם כל מיני אנשים חלקם נראו משוגעים, חלקם רוצחים, חלקם נראים תמימים..
המנהל קרא לי, ראיתי שם גם את סאלי, מה היא עושה פה?
"טוב אז הוחלט ששתיכן" הוא עצר לרגע והמשיך "תלכו לפנימייה שמשקמת ילדים כמוכם"
"מה?" סאלי צעקה, אני רק המשכתי להסתכל עליהם,
"סאלי את תהייה שם שנה ואם ההתקדמות שלך תהיה טובה אז חצי שנה" הוא אמר וחייך
עכשיו התעצבנתי "מה?" צעקתי עליו
"ולירי את שם שנה וחצי" הוא אמר, זה לא הוגן אני עשיתי את כל זה בגללה ואני צריכה להיות שם יותר זמן..
שלושה שוטרים לקחו אותנו לשם, זה היה מקום שנראה נטוש, חצי ממנו היה צבעוני חצי שחור-אפור, המנהלת חייכה אלינו ורשמה את הדברים שהשוטרים אמרו לה, שני נערים הגיעו, אחד לבוש שחור עם פירסינג בכל הפנים והשני היה לבוש בכמה צבעי בגדים אבל גם לו היה פירסינג בכל הפנים, הם הובילו אותנו לחדרים שהמנהלת אמרה להם להוביל אותנו, אפילו שראיתי שהם מפחדים להוביל אותי, שהם מפחדים ממני..
נכנסתי לחדר, זה היה חדר קטן, כנראה חדר לבד, חושבים שאני רוצחת..
נכנסתי לשם ראיתי שיש שם רק ארון קטן שיש בו כבר בגדים, מיטה, שידה, שולחן,מחשב וכיסא.
לא היו היום לימודים אצלם, אז הלכתי לקפיטריה כולם היו שם, כולם פחדו ממני, ראיתי שיש ילדה אחת שהיא יושבת לבד, התקרבתי אליה והתיישבתי מולה
"את הרוצחת?" היא אמרה וצחקה
"אני לא רוצחת" אמרתי והסתכלתי על הרגליים שלי
"אה באמת?" היא שאלה והמשיכה לצחוק
"זה היה רגע אחד של שיגעון" אמרתי
"אני כן רוצחת" היא אמרה, הרמתי את הראש שלי והסתכלתי עליה, יש לה שקיות מתחת לעיניים, עין אחת שלה הייתה אדומה, אדומה כמו דם, היו לה שריטות בכל הגוף..
"כמה זמן את פה?" שאלתי אותה
"שלוש שנים,נראלי" היא אמרה בלעג
נבהלתי אבל לא התרחקתי ממנה, אבל אני צריכה להזהר ממנה, ואני לא מוכנה לבטוח באף אחד מהם, כולם בסוף יעזבו אותי..
הלכתי לחדר שלי, ומישהו פתח את הדלת של החדר שלי, יותר נכון סאלי פתחה אותה וכבר היו לה שפוטים חדשים
"נהנת כאן?" היא אמרה וצחקה
"מאוד" מילמלתי
היא התקדמה ודקרה אותי "זה מה שאת עשית לי" היא אמרה וצחקה, השפוטים שלהה גם באו ודקרו אותי, לי לא היה עם מה לדקור אותה לקחו לי את הכל, ואם אני אנסה אפילו לדקור אותה יצמידו לי שומרים, למה לה תמיד מאמינים ולי לא?
הם הלכו אחרי כמה זמן, ירד לי המון דם והלכתי למקלחת, שטפתי את הכל, היה שם סכין, לקחתי אותה.
"נמאס לי, אני לא יכולה יותר להמשיך לקיים את ההבטחה הזאת" מילמלתי לעצמי, לקחתי את הסכין ועשיתי לעצמי חתך עמוק, ירד לי המון דם, שטפתי את זה וחזרתי לחדר, היה שם המון חתיכות נייר, הרמתי אחת מהן היה רשום שם,
סתומה
הרמתי עוד אחד היה רשום בו,
מטומטמת
הרמתי עוד אחד,
חסרת שכל
נמאס לי לקרוא את הפתקים האלה, ברובם היו דברים הרבה יותר גרועים, התחלתי לבכות, זה היה מעצבן, נכנסתי לאתר של בית הספר שלנו, הקודם, לא הפנימייה הזאת..
נכנסתי לשם וקראתי את מה שהם רשמו
ליאן: איפה את סאלי?
סאלי: הסתומה הזאת לירי,גרמה לי להגיע לפנימייה לשיקום
קלאריס: איזה מפגרת היא, היא צריכה למות
קניס: כן שתמות ותעשה לכולנו טובה
שירן: חח..נכון ועוד היא חשבה שאני יכולה להיות חברה שלה
החלטתי גם לרשום משהו, לירי: לא חשבתי שאת חברה שלי, ולמה כולכם מגיעילים אלי?
סאלי: כי את ילדה מגעילה, מגיע לך להתעלות
מאנדיס: כשתחזרי פשוט יחכה לך המוות
שירן: את צודקת..חח
לירי: למה אתם כאלה? אתם פשוט ילדים מגעילים, אני שונאת אותכם
ליאן: אין פלא שדין מת, כנראה שהוא רצה את זה
סאלי: ברור שהוא רצה את זה, הוא לא רצה שלירי תבכה אז הוא החליט למות
קניס: חח..יש לה בעיות וכנראה גם שלדין הזה היה אם הוא בחר בה
סאלי: וואי הם פשוט סתומים, הוא מת, גם לה מגיע למות
לא יכולתי יותר לקרוא את מה שהם רושמים, סגרתי את המחשב ועשיתי סיבובים בחדר,אז ראיתי שיש מעטפה מתחת לדלת שלי.
לקחתי את זה היה שם דיסק, הכנסתי את הדיסק למחשב וצפיתי
היה שם את סאלי, היא "התחפשה" אלי ואמרה המון שקרים אלי, ועשתה גם הצגה זוועתית ואמרה שזה מה שאני עושה כל יום, התחלתי לבכות, בסוף הדיסק היה רשום, הסרטון עלה ליוטיוב, תהני לירי, אמרתי לך שתשלמי על זה שדקרת אותי..
התחלתי לבכות, לקחתי סכין, הייתי באמצע החדר ופשוט חתכתי, החלטתי שזה לא מספיק שזה לא יפסיק את זה, אז לקחתי כדורים, ניסיתי להתאבד.


תגובות (1)

תמשיכי!

29/09/2014 23:13
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך