השריונים- פרק שני: גיבור האשליות- חלק ב'
השריונים- פרק שני: גיבור האשליות- חלק ב'
"אני דפ, נעים להכיר" אמר האיש, "אתה גיבור של אשליות, אני מבין…"
"ככה כולם קוראים לי…" אמר פייפון בביישנות.
"מממ… אני מבין" אמר האיש, "תקשיב, כתבת מכתב, אני לא יודע אם זה לא בכוונה, בטעות… אני לא יודע, אני רק שואל אותך… אתה כתבת מכתב למועצת הקרב?"
"אני?" אמר פייפון, הוא הסתכל על האיש, שרר שקט בחדר, אחרי שתיקה ארוכה אמר האיש: "כן, זימנת אותנו לכאן, האנשים שמדברים עם אנשים אחרים על עיניינים של מועצת הקרב הם לא לילדים!"
"אה… דפ, לא זכור לי שכתבתי לכם מכתבים, אני לא כותב מכתבים, אני עסוק מאוד" אמר פייפון ושילב את ידיו בשביעות רצון, בתקווה שהאיש יאמין לו וישחרר אותו.
"מממ… אתה בטוח? כי המכתב הזה נמצא אצלי בתיק" אמר דפ, "תקשיב, אני יכול לדווח על זה למועצת הכלא ובתי המשפט של החברה שלנו, זה לא מקובל עליי, אתה אפילו כתבת את הכתובת שלך, את הכתובת של בית הספר שלך ואתה יודע מה עוד כתבת במכתב?"
"מה?" שאל פייפון, כל גופו רעד, דפ הוציא מהתיק שלו מעטפה לבנה, הוא הוציא את המכתב והראה אותו לפייפון.
פייפון קרא את המכתב. "זה…" אמר פייפון, הוא עמד לבכות, לפרוץ בבכי, אבל הוא נשך את שפתיו וניסה לעצור את הדמעות, "אני לא כתבתי את זה…"
"באמת?" אמר דפ, "זה מוזר מאוד…"
"אני לא שלחתי שום מכתב למועצות שלכם, אולי אתם התבלבלתם…" אמר פייפון.
"זה לא יכול להיות יש כאן את כל הפרטים, השם שלך, הגיל שלך, הכתובת של בית הספר שלך ואין דבר כזה 'המכתב נשלח בטעות' מישהו שלח אותו, נכון?!" צרח דפ.
ליבו של פייפון פעם בחוזקה, "אתה לא מבין" הוא אמר, "אה…."
"מה?!" צרח דפ ודפק על השולחן, "אני יודע שאתה כתבת את המכתב הזה פייפון!"
"אני משוחרר?" שאל פייפון בקול קטן.
"לא!" צרח דפ, "אני רוצה להבין, למה כתבת את המכתב הזה? אתה יכול להסביר לי?!"
"לא…" אמר פייפון.
"אין בעיה" אמר דפ, "רק שתדע שזה לא יעבור לך בשתיקה, עכשיו אתה משוחרר."
פייפון ידע שהוא כתב מכתב שהוא רוצה להיות לוחם למועצת הקרב, אבל הוא התבייש, הוא לא רצה להגיד את זה, דפ אמר שזה לא לילדים, שרק נערים בני שמונה עשרה יכולים להילחם ביחידות, הוא רצה להיות שריון, של יחידת הקרב הגדולה "השריונים" הקבוצה הגדולה הזאת שכולם קראו לה "יחידה" הקבוצה המפורסמת, שכל החיילים שלה משתתפים במלחמות הכי גדולות.
"אני באמת גיבור של אשליות… אני לא מבין שום דבר, למה כשאני רוצה להציע, לכתוב או להביע את דעתי, תמיד יש איזה שומר שלא נותן לי לעבור, ליד חומה גדולה" אמר פייפון לעצמו אחרי שהוא נכנס לכיתה.
"דפ, מה קורה כאן?" איש עם מגבעת שחורה, מעיל כתום ונעלי הליכה נכנס לחדר עשרים ואחד.
"אה… רוברט, מה אני אגיד לך?…" אמר דפ.
"תגיד לי מה קרה!" אמר רוברט ודפק על השולחן.
"אמרתי את זה לילד" אמר דפ, "והוא היה קצת מפוחד, הוא רעד…"
"בסדר" אמר רוברט, "אני לא רוצה שהילד הזה יגיע ליחידת השריונים ואני לא רוצה שהוא יצור עם אף אחד מהחיילים שלנו קשר!"
"כן המפקד רוברט!" אמר דפ.
"איך מכבדים את המפקד?!" צרח רוברט. דפ קם ואמר: "כן המפקד!"
"אתה משוחרר!" אמר המפקד, דפ קם ויצא מהחדר.
תגובות (2)
מושלםם
תודה