השריונים- סוכות מיוחד- פרק שלישי: דרך השרשורים

השריונים- סוכות מיוחד- פרק שלישי: דרך השרשורים

אחר הצהריים, דפ עמד על החול עם עוד כמה אנשים, כולם היו לבושים בבגדים אפורים וכולם חבשו כובעים שחורים. "מארק!" צרח רוברט ודחף איש אחד עם נעלי ספורט לבנות. "מה עשיתי?!" צרח מארק, הוא קם ועמד מאחורי המפקד, הוא שם את היד שלו בתוך הכיס של המפקד רוברט, הוציא מפתח כחול וחייך. "בסדר חיילים," אמר המפקד רוברט, "כולם יוצאים לפעילות מבצעית ליד זוברי, עיר הקודש של המלך רומיאו. הדבר היחיד שאתם צריכים לעשות זה לירות בשריונים, בכל הקבוצה, מי שירה ראשון יקבל פרס סודי ומיוחד. זאת לא בדיוק פעילות מבצעית, אבל בגלל שזאת הפעילות הראשונה שלכם השנה, אז זאת תהיה פעילות קטנה. רגע אחד…" "מה קרה המפקד?" שאל דפ. המפקד רוברט הסתכל על דפ במבט זועם ובחן אותו. "אה… אני לא עשיתי כלום" אמר דפ, הוא הסתובב ואז הוא התחיל לרוץ, זאת הייתה חלק מהסחת דעת. מארק הראה לחבורה את המפתח הכחול. "זהו, עכשיו נוכל לגלות את כל הסודות, זה המפתח של המגירה הסודית שלו, אני מרגיש בזמן האחרון שהוא מסתיר מאיתנו דברים, עכשיו אנחנו נגלה, הכל בדיוק לפי התכנית!"
פייפון נכנס לבית שלו והוריד את תיק הגב שלו, הוא ישב על הספה הכחולה בבית שלו וחלץ סנדלים.
לפתע, פייפון שמע קול מוזר ומסתורי: "פייפון, בוא אליי!" פייפון נכנס לחדר שלו ושאל: "מה קורה כאן? מי זה?" לפתע, פייפון צרח כי הוא ראה עטלף שחור יושב על המיטה שלו. לפתע, פייפון שמע שוב את הקול העמוק, המוזר והמסתורי: "תרגע, זאת בובת עטלף, זאת רק בובה, זה לא עטלף אמיתי."
"רגע, מי אתה? עם מי אני מדבר?" שאל פייפון. לפתע, פייפון ראה איש עם שפם שחור, מגבעת בצבע סגול- שזיף, מכנסיים קצרים ונעלי הליכה בצבע חום דבש, לאיש היו עיניים כחולות- עמוקות , היו לו פנים מצומקות והיה לו זקן לבן וארוך, הוא ישב על המיטה של פייפון, הסתכל עליו ולקח את מקל ההליכה שלו.
"מה? מי אתה?!" שאל פייפון בבהלה.
"אני פו, החבר הכי טוב של דפ!" אמר האיש וצחק. פייפון צרח, לפתע הוא נפל על בובה של דובי צהוב ואז הוא התגלגל ונפל לתוך ארגז הצעצועים ענק, הוא צרח וקולו הידהד בחלל החדר. פו צחק, פייפון מצא את עצמו בחדר ענק עם שרשורים* הוא שמע כל מיני קולות מוזרים, הוא ראה שולחן אדום וכיסא.
לפתע, פייפון שמע קול של אישה אומרת ברמקול: "ברוך הבא לחדר הסודי!"
"מה? איפה היציאה?!" צרח פייפון, הוא התחיל להילחץ, לפתע, פייפון ראה שרשור אחד, הוא התקרב אליו והוא ראה שזאת מגלשה. "זאת בטח מגלשה ארוכה ומפותלת, אבל אולי היא תוציא אותי מכאן!" אמר פייפון והתגלש במגלשת השרשור הענקית, היא הייתה ארוכה ומפותלת ואז הוא נפל והתגלגל ומצא את עצמו באולם גדול עם שטיחים וכדורים ענקיים, האולם היה ריק מאנשים, הוא קם ושמע עוד פעם קול נשי: "ברוך הבא לאולם הסודי."
"מה? עוד לא יצאתי מהעולם הסודי הזה?!" צרח פייפון, "נו באמת!"
"רגע אחד" לפתע, פייפון שמע קול גברי, הוא הסתובב לאחור וראה את פו, האיש הזקן, החבר הכי טוב של דפ וקבוצה של חיילים עם בגדים אפורים.
"מה? מה קורה כאן?!" צרח פייפון.
"רוברט, תסביר לו" לפתע, פייפון ראה את דפ עומד ליד המפקד רוברט. המפקד חייך וכיוון את אקדחו אל פייפון, הוא התחיל לירות. "איך הגעת לכאן?! אתה יכול להסביר לי?!" צרח המפקד רוברט.
"התגלגלתי בחדר שלי ונפלתי בטעות לתוך ארגז הצעצועים שלי, התגלשתי במגלשת השרשור והגעתי לאולם הסודי הזה" אמר פייפון.
"האולם הזה זה אולם קדוש וסודי, בו מתאספים כל אנשי החברה והמועצה הצבאית, הקרבית והמדעית ואתה נכנסת לכאן דרך פתח סודי שמישהו מחברי הקבוצה שלנו שם לך. תסתכל טוב- טוב על האנשים האלה, את מי אתה מזהה? מי היה איתך?" שאל המפקד רוברט.
"אני הכרתי את דפ, אבל מי שישב בחדר שלי בזמן שנפלתי לתוך ארגז הצעצועים, זה היה פו, האיש הזקן, הוא הציג את עצמו והוא אמר שהוא חבר של דפ" אמר פייפון.
כל החיילים עם הבגדים האפורים והחרבות הסתכלו על פו. "הילד הזה משקר!" אמר פו והסתכל על פייפון במבט זועם.
פייפון הסתכל על החיילים האפורים והניד בראשו לשלילה, הוא נסוג לאחור, כל החיילים הסתכלו עליו והתחילו להתקרב אליו. "אני אומר לכם שזה היה פו!" צרח פייפון , לפתע הוא נפל לתוך בור ענק.
"מלכודת…" אמר דפ וחייך, "מי דאג לבנות אותה?" פו הצביע וחייך.
"בשביל מה צריך מלכודות? מי החייל המשוגע הזה שבנה את המלכודת המתוחכמת הזאת?!" צרח המפקד רוברט. שקט שרר באולם הסודי.
"בור ענק, חיילים מתוחכמים… אולי כולכם חפרתם בור ובניתם בזמנכם הפנוי" אמר המפקד רוברט וחייך, "טוב, עכשיו הילד הזה לא יפריע לנו יותר."
"רגע אחד" אמר דפ, הוא התקרב אל הבור, לפתע המפקד רוברט דחף אותו והוא מצא את עצמו עומד ליד חומת אבן, ליד עצים ירוקים, הוא שמע את ציוץ הציפורים.
"דפ!" צרח פייפון והתחיל לברוח, דפ רץ אחריו.
פייפון רץ ואז הוא מצא מערה, הוא נכנס לתוכה, ישב על אבן לבנה ומחה את הזיעה ממצחו. "זהו, עכשיו הוא לא יודע איפה אני" הוא אמר לעצמו, לפתע הקירות של המערה רעדו וגם האדמה רעדה. "רעידת אדמה!" צרח פייפון, הוא רצה לצאת מהמערה, אבל אז רעידת האדמה פסקה וקיר אבן גדול חסם את פתח היציאה.
"אוי ואבוי!" אמר פייפון וניסה לנשום, "אין לי אוויר! אין לי אוויר!"

*שרשור/ שרשורים- צינורות גדולים ואפורים.