השיר האחרון-פרק 1

יום אחד.
שעה אחת.
דקה אחת.
שניה אחת.
אומרים "הזמן עובר מהר כשנהנים" אז החיים שלי(?) עוברים מאוד לאט.
לא נהנתי כבר זמן רב,אפילו שכחתי איך לצחוק,או לחייך..
ממתי אני ככה(?) מאז שאמא שלי ניפטרה,אבא שלי נטש אותי ואני גרה אצל סבתא שלי.
אין לי חברים כי אני תמיד לבד ואני לא מדברת כמעט..אפשר להגיד ,בכלל.
המראה שלי?לא כל כך אכפת לי ממנו כי בתכלס אף אחד לא מסתכל עלי.
אני בלונדינית עם שיער ארוך קצוות בצבע חום ועיניים ירוקות.
אני אוהבת לשיר אבל לא שרתי כבר זמן רב,כי אין טעם ,מילא אף אחד לא מקשיב.
אז הינה אני כאן במיטה שלי .השעה 7 בבוקר -הגיע הזמן לקום..-
אני לובשת ג'ינס קרעים צמוד,חולצה נופלת בצבע ורוד זוהר ועגילי טבעות כסופים.
אספתי את השיער שלי לקוקו גבוה לקחתי טיק וארנק ויצאתי מהבית.
-וואו כמה ילדים חדשים-אה נו ברור היום 1 לספטמבר,היום הראשון ללימודים,היום שאני הכי שונאת בשנה.,ולמה אני הכי שונאת אותו?כי באים והולכים ילדים ושוב אני צריכה להסתגל למבטים חדשים שננעצים בי כשאני עוברת במיסדרונות בית הספר..
אני בת 17 אז..כן אני עליתי לכיתה יא'.
אני פותחת את דלת בית הספר ואפילו לא טורחת להרים את מבטי לעבר התלמידים ופשוט הולכת לעבר הלוקר שלי.אך עם המזל שלי..מישהו נתקל בי..