מה דעתכם??? היום בשיעור חשבון שיעמם לי... והתחלתי "לעוף על כנפי הדימיון".. המצאתי עלילה שלמה שזה רק חלק קטן ממנה... אני אמשיך לפרסם לפי תגובותיכם...
* ואם תרצו להמשיך לדעת מה קרה לרוני, לשני וגם למורה החדשה בבית הספר שמוכרת מאוד לרוני .... המשיכו לקרוא את החלקים הבאים !!!!
- מקווה שנהניתם !!!
*ליזה*

השינוי – פרק 1 :: לפעמים מקום חדש הוא מקום נחמד … (בבקשה תקראו ותגיבו)

30/04/2013 424 צפיות אין תגובות
מה דעתכם??? היום בשיעור חשבון שיעמם לי... והתחלתי "לעוף על כנפי הדימיון".. המצאתי עלילה שלמה שזה רק חלק קטן ממנה... אני אמשיך לפרסם לפי תגובותיכם...
* ואם תרצו להמשיך לדעת מה קרה לרוני, לשני וגם למורה החדשה בבית הספר שמוכרת מאוד לרוני .... המשיכו לקרוא את החלקים הבאים !!!!
- מקווה שנהניתם !!!
*ליזה*

הרמתי את הארגז שעליו היה כתוב "רוני" ועליתי במדרגות הבניין. שלום ! אני רוני, אני בת 12,

ועברתי ממושב בצפון הארץ למרכז, לתל אביב. הבית הקודם שבו גרתי היה גדול מאוד, הוא היה

בית פרטי בעל שתי קומות. עכשיו…. אני גרה בבניין משותף שלא נראה לי ששיפצו בחמש השנים

האחרונות.. (או שישפצו בחמש השנים הקרובות). אמא אמרה לי שעברנו דירה כדי להיות קרובים

לסבתא.

סבתא שלי חולה במחלה קשה. אבא גם אמר שהיא חולה מאוד ועדיף שנהיה קרובים אליה.

יום אחד, במושב, (לפני כחודשיים) שמעתי את הוריי מתלחשים במטבח: "אמא שלי לא תשרוד עוד

הרבה זמן, היא גם ממש מבוגרת…" אבי אמר.

"אני חושבת שכדאי שנעבור לגור לידה, שמעתי שהתפנתה דירה, שני בניינים ליד דירתה". ענתה לו

אמא. "בשכונת הניצנים?" אבא שאל. "כן !" אמא ענתה לו בהתלהבות. "יש שם גם בית ספר

מעולה, וגני שעשועים וגם מתנ"ס גדול !" אמא המשיכה במסע השכנועים. "אני בטוחה שרוני ועידו

יתרגלו למקום ! ועוד חודשיים מתחילה שנת הלימודים, הכל מסתדר מעולה !!" אמא סיימה את

דבריה.

לאחר מכן חזרתי לישון אבל הבנתי שאבא הסכים.

למחרת, הוריי כינסו ל"ישיבה משפחתית" אותי ואת אחי. הם אמרו שאנחנו עוברים לתל אביב בסוף

החופש הגדול. לפני שהספקנו להגיב "אבי אמר בקול רציני: נעבור לגור ליד סבתא, אתם כבר יודעים

מה מצבה הבריאותי" . ועידו הנהן, אני הצטרפתי : "אני שמחה ! אני חושבת שאם נעבור..

אולי כמה דברים ישתנו…".

וככה הגעתי לפה, לדירתי בתל אביב. ברחוב הירקון, עם נוף לים . מסדרת חפצים בחדר החדש ,

שקירותיו צבועים בתכלת. התיישבתי ליד שולחן הכתיבה הגדול והתחלתי לכתוב… לכתוב על הדרך

מהמושב לפה ועל חששות ותקוות. לאחר שלוש וחצי שעות נסיעה יצאנו כולנו מהאוטו : אמא- נטלי,

אבא- רמי ואחי הקטן (שצעיר ממני בשנה)- עידו. לא רחוק מהבית ראיתי מבנה גדול שעליו התנוסס

השלט :"בית ספר אביבים", הרגשתי טוב.. מאוחר יותר באותו היום, אמא קראה לי לגשת אליה

ואמרה : "יש לי הפתעה בשבילך". מיד עלה חיוך על פניי והיא המשיכה: "רשמתי אותך לבית הספר

ומחר בבוקר תלכי ליום גיבוש של הכיתה שלך- כיתה ו'1 בבית הספר החדש". כל מילה היא אמרה

באיטיות, כאילו פחדה מתגובתי. ואני ? אני קפצתי עליה מרוב אושר.

למחרת:

יום הגיבוש היה מעולה, ילדי הכיתה קיבלו אותי בשמחה ואני רק מצפה לשבוע הבא ! שבוע תחילת

הלימודים… אני רוצה לבלות עם חברתי החדשה:שני … היא ממש נחמדה ואמרה שתכיר

לי את בית הספר…

בינתיים.. הכל הולך טוב….! אבל האם זה יימשך ככה??


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך