השורדים פרק 3

״.. והיום זהו היום שבו כולכם- נבחרים יקרים, תעברו דרך הדלת הזו״ הצביע על הדלת המתכתית של המטוס ״משם תעברו אל העולם הוירטואלי שתכנתנו. תהיה מישהי שתכין אותכם שעה לפני הכניסה לעולם, תשמעו בקולה״ הסתכלתי לצדדים בוחנת כל מתמודד ומתמודד. שום הבעה לא נראתה על פניהם. כשהיגעתי קדימה המדען נעלם ובמקומו, אישה קצת מבוגרת. ״טוב״ דיברה במבטא סקוטי כבד ״אני בריג׳יט״ אמרה בחיוך. ״המאבטח יחלק לכול אחד מכם פתק עם השמות שלכם. תתחלקו לזוגות לפי מה שיצא לכם בפתק״ פתחתי את הפתק.. ביילס נארדין. נערה בהירה עם שיער בלונדיני אסוף בקוקו התקדמה לעברי. ״אני ביילס״ הציגה את עצמה, עיניה החומות סוקרות אותי. ״אנבת׳״ אמרתי בגמגום קל. לא אוהבת שבוחנים אותי. ״ועכשיו, כל צוות ילחם בצוות האחר״
״אבל אנחנו לא צריכים להראות את הכישורים שלנו בזירה עצמה?״ שאלה אליאן.
״אני חושבת שכך תוכלו למצוא לכם את הברית הכי חזקה זה יעזור לכם לשרוד״ בזמן שדיברה המאבטחים הביאו את כלי הנשק. היה שם חץ וקשת ופיגיונות וחניתיות אבל מה שהכי אהבתי היה מין חרב כזאת דקיקה עם להב חדה ונוצצת. ידית החרב הייתה מעוצבת בשלמות, היתה מצויירת עליה פרח כחול על רקע סגול בהיר נוצץ. אני מוכרחה לקחת אותה. ״ביחרו לכם נשק״ קראה בריגי׳ט והלכה כמה צעדים לאחור. מהר רצתי אל עבר החרב. אך בדיוק כשהיא כבר הייתה בין הידיים שלי.. ״מחפשת משהו?״ היה זה גייב. נער דיי גבוה, שיער בלונד עד הכתפיים, עיינים ירוקות ועור לבן חיוור, הוא נראה עדין כמו בחורה אך קולו הגברי הסגיר אותו. ״מהי מילת הקסם?״ שאל בחיוך כשבידו הייתה מונחת החרב שלי. ניסיתי לקחת את חרבו שלו אך ללא הצלחה. ״נו באמת, אין לי זמן לזה״ קראתי בכעס ״בעיה שלך״ אמר והתחיל להתרחק ממני.
רצתי אחריו ונעמדתי מולו ״אוקי, בבקשה תחזיר את החרב״. הוא קרץ לי והחזיר לי אותה ״רק בגלל שאת כל כך חמודה אני אחזיר לך״ חזרתי למקומי שליד ביילס. ״מה לקח לך כל כך הרבה זמן?!״ קראה בכעס ״אנחנו כבר צריכים להתחיל עם המשימה. אין לנו זמן לבזבז״ וואו היא ממש קשוחה ״סליחה..״ מלמלתי. זו דרך מאוד לא טובה להתחיל עם אנשים פה, אני רק מקווה שאני לא על הכוונת שלה ״אל תצפי ליותר מידי ממני״ היא אמרה ועזבה אותי בצד. והינה הלכה התקווה..