הרפתקאות אופוסומן | פרק-9

"שלום" אמר קול צרוד מאחורי רובוט-זומבי, וג'רי, "שלום" אמר לפתע רופוס, שגם הצטרף לשיחה, "ציפינו לכם" אמר האיש, הוא גם כן היה נראה כמו איש מערות "מה יש לאנשים בקוטב?" חשב ג'רי, "ציפתם לנו?" שאל רובוט-זומבי, הוא היה נראה מופתע מאוד, "באמת?" שאל ג'רי
"לא, לא באמת ציפינו לכם, בואו אחרי" הוא ציווה עליהם, "למה?" שאל ג'רי, "למה לא?" שאל איש המערות, "עם זה, אי אפשר להתווכח!" הכריז רופוס. "ומה מונע ממני לעשות את זה?!" צעק רובוט-זומבי. הוא הוציא מיד שמאל שלו (היד הרובוטית) תותח, הקצה זהר בצבע אדום, ואז עלה ממנו עשן, והאור כבה. "וואו!" צעק איש המערות "אתה מכשף!", "נכון מאוד!" רובוט-זומבי זרם איתו, וקיווה שזה לא יוביל לאסון. הוא תפס את שלושתם, והוביל אותם בקרח, "לאן אנחנו הולכים?" שאל לפתע ג'רי, "אל מנהיגנו הדגול!" הכריז איש מערות, "ואיפה מנהיגך הדגול?" שאל ג'רי. "במערות שלנו, שם נמצאים כל החברים!", "חברים?!" שאל רובוט-זומבי, "מערות?!" שאל ג'רי, "נמצאים?!" שאל רופוס, הוא היה נראה הכי מופתע מכולם. ג'רי היה ממש מרוצה שהוא צדק, "אתם באמת אנשי מערות?" הוא שאל, "כן!" הוא ענה לו "דרך אגב, קוראים לי רותם עגבניות", "שם ממש יפה" התפרץ רופוס, הוא היה נראה ממש רציני. "למנהיג שלנו קוראים סולתן!" אמר להם איש המערות… סליחה, רותם עגבניות, "יש לכם דברים מיוחדים שם במערות?" שאל רובוט-זומבי. "כמובן!" צעק רותם, "יש לנו משהו קר כזה, ולהוא בצורה יפה כזאת של שני הרים, ועיגול, ו~…", "גוש קרח גדול?" שאל ג'רי, שנראה די מאוכזב, "לא!" צעק רותם "הוא ממש גדול, ולפעמים הוא עושה קסם! כמו שחבר שלך עשה! הוא משגר קרן אדומה וגדולה לשמים", "אה" אמרו השלושה ביחד, "וכל פעם שחתיכה קטנה נשברת, אז גם היא באותה צורה, והיא גם יורה לייזר!" הוא אמר בהתלהבות, "אוקי" אמר רובוט-זומבי, "בואו נמשיך".
"בואו נמשיך" המילים האלה ליוו את כולם, הם הולכים כבר שעה והמשפט האחרון שמישהו אמר היה, "בואו נמשיך" לא הייתה סיבה מיוחדת שהם זכרו את זה, אבל השתי מילים האלה הדהדו בראש של כולם, "סוף-סוף!" צעק רותם, כולם קפצו מפחד, הם תקעו בו מבט של "אני רוצה לרצוח אותך!", "סליחה" הוא אמר, "אבל הגענו! סוף-סוף הגענו!", "אין כאן כלום!" צעק עליו ג'רי בכעס, ואז הוא שם לב למנהרה שנכנסה אל מתחת לאדמה, "בואו נכנס" אמר רותם, והם עשו את זה, מתחת לאדמה, או יותר נכון, לקרח, היו מלא אנשים! וזה היה מקום גדול, ומרווח, זה היה נראה כאילו היה פה פעם ארמון, אבל שכולו קרח! "וואו!" אמרו כולם (לא רותם). "בואו נלך אילו" הוא אמר, "אל מי?" שאלו רופוס, ורובוט-זומבי, "סולתן״

המשך יבוא…