הריון עונש או מתנה? פרק 36
הריון עונש או מתנה?
מהפרק הקודם:
אני חייבת לנסוע אליה לקחתי את התאמים והלכנו לבית של סבתא שלי. פתחתי את הדלת ופשוט השתתקתי לא האמנתי למראה….
פרק 36:
ראיתי את סבתא שלי קשורה לכיסא, בת ערובה. "סבתא?!" צעקתי ומול עייני הופיעו שון ואלון. "תיראו תיראו מי החליטה להראות סוף סוף את הפרצוף שלה?! מי זאת לא סשה המכונה 'שוברת הלבבות'" אלון אמר בזילזול. "מה אתם רוצים?" "נתן סוף סוף הבין שהוא לא באמת אוהב אותך?" שון צחק.
"זה לא כאילו שאתם אהבתם אותי באמת" ניסיתי לעקוץ. "את יודעת שהוא עזב אותך לטוב…" "תשתוק!!" עצרתי אותו או יותר נכון ניסית שוב אבל לא הצלחתי. "הוא עזב אותך לטובת אחותך הוא הלך לקייט. היא לא נכנסה להריון. היא גם לא איבדה את הזיכרון" שון ואלון צחקו מתגרים בי.
"לא אכפת לי" אמרתי באדישות "שיעזוב". "סשה אמא ואבא לא לימדו אותך לא לשקר, את משקרת זהה אוכל אותך מבפנים עכשיו שאת יודעת שזאת קייט. קייט ונתן פה בבית של סבתא שלך בחדר שהיה שלך עושים דברים" אלון אמר ושון צחק
"לא אכפת לי. מה שאכפת לי עכשיו זה תשחררו את סבתא שלי ואני רוצה לדעת למה לעזאזל עשיתם לה את זה?" "כדי שתבואי" אלון ענה תוך כדי שהוא מגלגל עיניים. "באתי עכשיו תשחררו אותה!" "אין סיכוי שוגר" שון אמר תוך כדי שהוא תופס את הסנטר שלי כדי שאני אסתכל עליו בעיניים. "מה אתם רוצים?"
"שון קח ממנה את התינוקות" "לא תעזוב אותם!!" צעקתי "עכשיו שון! ותכניס אותם ואת הזקנה לחדר" אלון ציווה עליו. "מה אתם הולכים לעשות להם?" דאגה נמצאת בתוכי אני כבר בוכה. "להם אנחנו לא הולכים לעשות כלום אבל לך אנחנו הולכים לעשות המון" צחוק מרושע התנוסס באוויר.
"לא בבקשה לא עשיתי לכם כלום אני מבקשת אני מתחננת" "זה לא יעזור לך" אלון מתקרב אלי במהירות ותופס אותי בכוח. "תעזוב אותי אתה מכאיב לי?" "זה לא מגיע לאיך שאת הכאבת לי ולשון" הוא אומר בארסיות ואני רק מתחילה לבכות חזק יותר. "בב..בבבק…בבבבקשה..תע..תעזוב" מגמגמת מנסה לדבר תוך כדי הבכי החונק.
"סשה….סשה…סשה עכשיו הגיע תוך" שון פשוט מתגרה עוד יותר. "מה אתם הולכים לעשות לי?" "מה שתמיד רצינו" אני לא רוצה לדעת מה הם תמיד רצו אבל אני חייבת לשאול אני לא מצליחה להתאפק "מה זה? מה תמיד רציתם ממני?" "את יודעת בדיוק מה אנחנו רוצים ממך" שהם אמרו ביחד ומזה פחדתי נורא….
ההמשך יבוא…
תגובות (0)