הריון עונש או מתנה? פרק 11

#אזהרה הפרק הזה מאוד סוטה#

הריון עונש או מתנה?
מהפרק הקודם:

"סשה תחשבי בהגיון את בת 17 וחצי את רוצה להיות אמא בת 18?"…. הוא הסתכל אלי ויצא מהחדר . התחלתי לבכות ואז ….

פרק 11:

שון ניכנס והקרב אלי "היי הכל בסדר בניכם?" "לא" אמרתי וחיבקתי אותו. הסתכלתי לכיוון אנדרושה והרגשתי אשמה הוא הזוג שלה. "מה קרה לכם?" "סתם ריב טיפשי. נכנסתי להריון ממנו ועכשיו הוא רוצה שאני הפיל אבל אני לא מסכימה" "אני גם לא הייתי רוצה שמישהו יפיל. לא רציתי שאנדרושה תפיל אבל אם הפלה זה הדבר היחיד שישאיר אותה בחיים אז אני מכון לוותר על הילד רק בשביל החיים שלה היא כל עולמי" שון אמר וענייו נצצו.

נתן ומור הסתכלו עלי ועל שון מדברים ומתחבקים דרך החלון וראיתי שהם ממש עצבנים ומקנאים.
"שון אני חייבת להגיד לך שאתה אדם ניפלא לא כמו שתי המפגרים האלה שפה". חייכתי והוא חייך אלי
ושוב חשתי אשמה שאני בוגדת איתו באנדרושה.

הוא קירב אותי לחיבוק וחיבק אותי חזק ואני חיבקתי אותו בחזרה. הסתכלנו אחד לשניה בעניים והיינו כל כך קרובים סנטימטרים ספורים הפרידו בין נשיקה ביני לבינו. הפנים שלי ושלו הפכו אדמות התרחקנו טיפה אחד מהשני. כי בכל זאת הוא הבן זוג של אנדרושה אבל לא עברו 5 שניות..

#סוטה#
שנינו אדומים מתנפלים אחד על השנייה מתנשקים בלהט. נתן מור קלטו אותי ואת שון מתנשקים ומתחילים להתחרמן אחד על השנייה ודפקו על החלון, הפסקנו להתנשק. "סליחה" אמרתי לשון מתנשפת. "לא אל תבקשי אני צריך לבקש סליחה ממך" הוא אמר הוא כל כך ג´נטלמן.

#עדין סוטה#
הלכתי לחון סגרתי את הווילון שלו סגרתי את הווילון של המיטה שלי ונעלתי את הדלת. שון ואני נישכבנו על המיטה שלי והתחלנו להתנשק הוא נגע בי בחזה ואני עליתי עליו התחכתי בו (בלמטה) הרגשתי אותו מזדקף וגנחתי גניחה קטנה הסמקתי מבושה. עשינו סקס יבש, עשיתי לשון ביד עד שהגיע לגמירה במשך חצי שעה של התמזמזות ויותר.

אחרי שסיימנו הסתדרנו נחנו קצת ואז שון יצא מהחדר אבל לפני שהלך הוא אמר "נורא נהנתי בואי נעשה את זה שוב מתי שהו ואולי אפילו נצא אבל קודם תשתחררי מהבית חולים" חייך והלך לבסוף.

נתן ניכנס לחדר "מה לעזעזאל זה היה?" "זה היה כלום נתן סתם דיברנו" שיקרתי והוא יודע שיקרתי ,למה את משקרת לי כל הבית חולים שמה את הצעקות שלך ושלו ´הו שון´ את בטוחה שהוא שלי?"
"כן אני בטוחה שהוא שלך ושתדע שזה לא עניינך מה אני עושה עם אחרים ועוד משהו שון הזמין אוי לצאת אז תהנה עכשיו ביי נתן" אמרתי והוא יצא בעצבים מהחדר.

מור הסתכל עלי מפתח הדלת והתעלמתי ממנו.

עבר שבוע והרואים סוף סוף שחררו אותי ואמרו שאני צריכה להיות במעקב.

ההמשך יבוא…