לחיות ביחד- חלק 1
למה יותר אוהבים אותה? שאלה נורית את עצמה בעוד היא מסתכלת בשמיים האפורים, הגשם, הרוח הסוחפת, מבעד לחלון. היא חשבה על דברים רעים, ואמרה דברים רעים, והפרצוף הכועס, המדוכדך והעצוב שלה הסגיר את המצב- היא קינאה באחותה.
אחותה, המכונה בשם רוני, תמיד הייתה טובה יותר.
בבית הספר, בחוגים, הסדר בחדרה, רמת הבקשות שלה, עזרה בבית ואפילו בלהיות בן אנוש.
לרוני היו המון חברים, היא סדרה את החדר כל הזמן ותמיד ההורים היו מתפעלים. היא לא ביקשה כמעט כלום למשך שנה שלמה, ועזרה לכולם.
היא הייתה גאוות המשפחה.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא קינאה באחותה. לפי מחשבותיה של נורית, היא חשה את הרגש המעצבן הזה שקורא לעצמו 'קינאה' מאות פעמים בנוגע לאחותה, וגרוע מזה- להוריה לא היה אכפת.
בטח עכשיו אתם מבינים למה היא קינאה.
אבל כל פעם זה משהו אחר-
פעם תחרות האיות,
ופעם זו תחרות השחייה,
ופעם זו התעודה על הישגים לימודים, ופעם אחרת על הישגים חברתיים,
פעם על הגאווה בעינה כאשר קיבלה דמי כיס כפולים על עבודות בבית- ללא בקשה או דרישה, אלא מיוזמה עצמית,
נראה לי שזה מספיק.
הבנתם את העיקר.
היא קינאה.
למה? אוי, נו באמת! כבר הסברתי. לא רוצה! לא מסבירה שוב.
תגובות (2)
תמשיכי D: רק שדמות חושבת תוסיפי '….'
(כשדמות מדברת זה דומה, "…..")
אני חוזרת בי, תשכחי ממה שכתבתי.