הקיץ של ולנטיין- פרק 4

הלכתי לכיוון האמבולנס שעמד ליד הקניון.
האמבולנס הזה תמיד עמד שם, ותמיד היה לידו שלט שקרא לעוברי אורח לבוא ולתרום דם.

ניקולט הלכה מאחורי, אבל היא נשארה בחוץ כשנכנסתי כי היה לה פחד מטורף ממחטים. כל פעם שהיא ראתה מחט, גם אם זה היה חיסון רגיל של בית ספר, היא התחילה לדמוע בלי שליטה ולהתנשף עד שזה נגמר.

"בהצלחה," ניקולט אמרה ונעמדה ליד הדלת של המיניבוס.

חייכתי אליה ואז נכנסתי.

האחות לקחה את האישור שהבאתי לה, שאישר שההורים שלי מסכימים ושאין לי מחלות דם.

היא שקלה אותי וחישבה את כמות הדם שמותר לקחת ממני בלי להרוג אותי בטעות, ואזלקחה את ידי השמאלית, חיטאה אותה ביוד ואז אמרה לי לנשום עמוק.

שאפתי הרבה אוויר בזמן שהיא שאבה ממני דם. לא העזתי לפקוח את העיניים שלי- לא בגלל המחט הענקית שהייתה תקועה ביד שלי, אלא בגלל הדם שנשאב לאט לאט לתוך מיכל שקוף שמילא אותו וצבע את דפנותיו בצבע אדום- דבר שהלחיץ אותי בהרבה מאוד דרכים.

בסוף היא הוציאה את המחט וכיסתה את החור הקטן בעורי בחתיכת צמר גפן.

האחות הסתכלה על האישור שלי. "סוג דם AB שלילי? זה נדיר."

חייכתי בחזרה, כי לא הייתי בטוחה אם זו מחמאה או לא. אחרי 5 דקות של התאוששות, האחות נתנה לי לצאת.

בחוץ עמדה ניקולט, עם מבט של גועל על פניה.

"את בסדר?" שאלתי אותה.

"הצצתי לרגע אחד," היא ענתה. היא נראתה כאילו היא על סף הקאה. "וראיתי את המיכל מתמלא בדם שלך."

"נו, זה לא כאילו את ערפד."

"לא. זה דוחה."

נאנחתי. "בואי, נלך לאכול גלידה."

לקחתי את ניקולט לחנות הגלידה בקניון. קניתי לה מנה גדולה כדי שהיא תתאושש קצת, כי נראה שהיא הייתה באותו רגע חלשה יותר ממני.

בזמן שנגסתי מכדור השוקולד-אוריאו שלי, זיהיתי מישהי מהכניסה לקניון.

ג'ניפר רוג'רס.

היא נכנסה לקניון, לבושה בג'ינס צמוד לבן וטוניקה בצבע סגול כהה. שיערה היה צבוע בבלונד פלטינה ופניה היו כמו תמיד מאופרות בכבדות, מבטה נחוש וחסר אמפתיה.

"זאת ג'ניפר?" ניקולט נחרה בחיוך. "היא נראית נורא."

"כל כך," עניתי, למרות שהיא נראתה יפה, אבל בדרך המרושעת והמלאכותית שלה.

"הכלבה הזאת צריכה לצבוע את השיער שלה לצבע שלא נראה כמו פגר של כלב," ניקולט צחקה ואני צחקתי איתה, כי ג'ניפר היא באמת כלבה והצבע של השיער שלה באמת נראה כמו פגר של כלב לברדור מסכן.

אני שונאת את ג'ניפר רוג'רס.

בכיתה א' היא גנבה את מי שהיה אז אהבת חיי. זה אמנם היה רק כיתה א', אבל זה עדיין כאב.
בכיתה ג' היא הלשינה על זה שלא הכנתי שיעורי בית.
בכיתה ו' היא הפיצה שמועה ששכבתי עם המורה למתמטיקה.
בכיתה ז' היא ציירה על המעיל החדש שלי.
בכיתה ט' היא זרקה בלון מים על החולצה הלבנה שלי.

וזה רק קצה הקרחון של "הדברים שג'ניפר רוג'רס עשתה לי".

אני נשבעתי לנקום.

אבל לא עכשיו. עכשיו אני עם החברה הכי טובה שלי, אוכלת גלידה קרה ונהנית מהחיים.