הקיץ שלי – פרק 1

"אנחנו יוצאות היום ואין לך מילה בעניין!" צעקה לי שיר מהצד השני של הקו לפני שהספקתי לענות לשיחה בנימוס. לא שהגיע לה שאני אענה לה יפה כשהיא מתקשרת אליי בשמונה בבוקר ביום של חופש, אבל אני רגילה שיש לה את הקטעים שלה.
"זאת מדינה חופשית בפעם האחרונה שבדקתי, את לא יכולה להכריח אותי" השבתי לה בקול ישנוני, "וחוץ מזה, מה הלחץ? זה החופש הגדול למקרה ששכחת, יש מסיבות כמעט כל הזמן".
"אבל אני רוצה היום! אני מכירה אותך עצלנית, הכל את דוחה כאילו יש לך את כל הזמן שבעולם. איך בדיוק זה יהיה הקיץ הכי מנוצל שלנו אם תישארי באדישות הזאת שלך? אני לא-"
"אוקיי, אוקיי! אלוהים, אם זה יוריד אותך מהגב שלי אני אצא איתך היום, מבטיחה" אמרתי לה, "רק תני לי לחזור לישון אם את רוצה שאני אהיה מסוגלת להחזיק מעמד הלילה".
"תודה רבה באמת! הגיע הזמן שתזיזי את התחת השמן שלך מהמיטה ותקשיבי לי! לא יצאנו מאז ש- אמ, לא משנה." שיר השתתקה בצד השני של הקו.
ידעתי שהיא רוצה להוציא אותי מהבית כדי לעזור לי להתגבר על רון, ומשום מה היא חושבת שכל פעם שהיא תזכיר את שמו זה יקלקל את כל מה שהשיגה עד כה. לא שזה הרבה, אבל עדיין.
"תרגעי קופה, הכל בסדר" אמרתי וקיוויתי שתקבל בטלפתיה את החיוך המעודד שלי מהצד השני של הטלפון. "אנחנו נצא ויהיה כיף, כמעט כמו בפעם ההיא שנסענו לחור ההוא בצפון".
"חחחח כן זאת בהחלט הייתה המסיבה הכי טובה שהיינו בה" אמרה שיר וצחקה, "מי היה מאמין שדווקא שם מתחבאים כל החתיכים?". שמעתי אותה נאנחת בשקט לתוך השפורפרת.
"את יודעת שאני אוהבת אותך, נכון גל?"
"ברור קופה, חבל רק שזה לא הדדי"
"את לא יכולה דקה בלעדיי חפרנית" היא אמרה ושתינו התחלנו לצחוק.
"אם את לא באמת רוצה לבוא אני לא אכריח אותך" היא הוסיפה, "אני עושה את זה רק כי אני דואגת לך".
"אני יודעת שיר" אמרתי בעדינות, "אני לפעמים שוכחת להודות לך שאת עושה את זה בשבילי. אם לא את מי יודע מה הייתי עושה כל הקיץ".
"לא היית עושה כלום אני מניחה"
"כן, עצוב להגיד אבל נראה שלא"
"בשביל מה יש חברות?" היא אמרה בחיוך, "יאללה טוסי לישון יא דובה יש לנו לילה ארוך"
"אוהבת אותך גם".