-הקדמה-

עמדתי מאחורי בר בית הקפה. היה ממש מוקדם בבוקר. ובגלל המנהל הנחמד שלי הייתי צריכה לקום ממש מוקדם, כדאי לפתוח את בית הקפה, למרות שאף פעם אף אחד לא בא בשעות האלה. אבל לא. למה שמישהו יתחשב בי?.
בעודי מנקה את הבר, נכנסו לבית הקפה בחור ובחורה אשר נראו מוטרדים ממשהו, הבחורה הצביעה על מקום מסוים והתיישבה שם. והבחור התקרב אל הבר.. "שני קפוצ'ינו בבקשה" אמר במהירות, "שני קפוצ'ינו מיד מגיע" אמרתי בעליזות, בעודי מכינה את הקפה שמתי לב שהבחור נראה מדואג "הכל בסדר?" שאלתי בחשש "זה לא ממש עינייך" הוא ענה בעצבנות ולקח מידי את הכוסות, "וואו אתה ממש נחמד היום.." אמרתי בציניות והסתכלתי אליו במבט עצבני.. "סליחה אני מתנצל, אני פשוט קצת.." הוא הניח את הכוסות והוציא מהארנק שטר של חמישים והניח אותו על הבר, ולפתע שמתי לב לאקדח הנמצא מתחת למעילו.