הקדמה "שיזן"

הקדמה

שני כוחות פועלים בטבע : אהבה ושנאה …האהבה קושרת דברים יחד …השנאה מפרידה ביניהם.
כך חשבתי כששמעתי את ה"ריו" מתפסים על החומה לכיוון אגף מגורי הנשים… לאט… בסבלנות …בשקט…
ידעתי שזהו זה, לא אוכל להסתתר עוד ולא אוכל לברוח, זה הסוף.
אחרי הכול הם גילו אותי, את הנצר האחרון לשושלת ה"טנשי" – לפי ידיעתם – במקום הכי לא צפוי: בביתם, מתחזה למשרתת הראשית של ליידי ריו.
ליידי ריו הייתה בעיצומם של צירי הלידה וצעקה הרבה, עזרתי לה ככול יכולתי, אבל נראה היה ששום דבר לא יכל להוריד את רמת סבליתה.
זה קרה תוך שניות והייתי חייבת לחשוב מהר.
תינוקה של ליידי ריו יצא כמו צלופח מבטנה, מת.
מת!
מיהרתי אל פינת החדר והרמתי את שיזן שישנה שינה עמוקה. היא הייתה רק בת כמה ימים. נשקתי לה על מצחה והעברתי אותה לידיה של ליידי ריו.
"הינה ביתך" אמרתי בעצב וכאב כשמסרתי את ילדתי.
היא חיבקה את בתי ולחשה "קריי, קריי שלי".
יצאתי דרך החלון בלי להביט לאחור, ורצתי, מהר ככול האפשר, מעבר לחומה ומשם ליער.
אלי – תן בה את השלווה לקבל את כל מה שאין ביכולתה לשנות, אומץ לשנות כל מה שביכולתה ותבונה להבדיל בין השניים.
התפללתי, רגע לפני שחץ אש פילח את ליבי.