הצד השני פרק 8 מרתון ענקייייי

פרק 8
אני: מה ממ כן ברור מה אתה רוצה לשאול
כל כך פחדתי באותו רגע, זהו הכל נהרס הוא יודע שהוא חשב על נועה במסיבה ושאני ברחתי וזהו לא תיהיה תוכנית אני מתה!
דני: הייתי שיכור במסיבה? כי אני לא זוכר כלום וזה ממש לא מתאים לי אבל יש סיכוי?
אני: מה? כן כן כן הייתה שיכור! כן אתה לא יכול לזכור כלום כי הייתה שיכור
דני: אוקיי אם זה כך כך משמח אותך, טוב כבר מאוחר לילה טוב
אני: לילה טוב
מזלללל יופי שזה עבר חשבתי לעצמי, הכל ניראה טוב בנתיים
~בוקר יום ראשון ללימודים~
בוקר טוב לי אמרתי לעצמי, יואוווו יום ראשון אני לא מאמינה איך באלי לחזור לבצפר אני מתה על בצפר, אל תבינו אותי לא נכון אני שונאת בית ספר ושיעורים אבל אני מתה על המקום אני לפעמים פשוט, מרגישה כמו מלכה שם זה כל כך כיף במיוחד שבבית שלי אני מרגישה כמו איזה עבד חסר משמעות, אבל אני לא צריכה לדאוג לזה, קמתי ציחצחתי שיניים הלבנתי אותם קצת הם חייבות להראות נוצצות בכל זאת שמת גינס קצר במיוחד אני חייבת להראות סקסית במיוחד היום כל העיניים חייבות להיות עליי!!! שמתי את החולצת בצפר הלבנה שגזרתי לחולצת בטן, נרארה מישהו לא מסתכל עליי עכשיו במיוחד במלחמת מים שנעשה עם יב\\\', טוב אז אני מוכנה לקחתי את התיק שלי שמתי קצת מסקרה ויצאתי לשני היא הייתה נראת בדיוק כמוני רק עם גינס קצת יותר ארוך וחולצה לא גזורה, זהו אנחנו מוכנות התחלנו לצעוד בדרך ראיתי את דני וגיא, כל הכבוד לגיא מתחיל מהר עכשיו תורי לעשות הצגה, דנייייי איך התגעגעתי אליך אמרתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה כשאני רומזת לשני וגיא שיתקדמו, והם הבינו את הרמז המשכתי לנשק אותו והתחלתי להוריד לו קצת את הידיים מהמותן שלי לאזור יותר למטע והוא זרם אבל הכל חלק מהתוכנית כדי שזה יגיע שהוא הכי לא יצפה לזה המשכנו להיתנשק ודני קצת הגזים עם הירידה הוא התחיל ממש להכאיב לי בתחת אבל המשכתי עם זה,
דני:וואו, למה זה היה?
אני:סתם ממש התגעגתי אלייך
דני: טוב אז את צריכה להתגעגע אליי יותר פעמים טוב בואי לפני שנאחר לבצפר
הגענו לשער ראינו את גיא ושני מתנשקים להם ואת אדם שם בצד מסתכל עלהם,
אדם: סוף סוף הגעתם נו ניכנסים
אני: ניכנסים
נכנסנו וזה היה כמו בסרטים כולם הסתכלו עלינו במבטי קינאה ענקיים, ראינו את היודניקים החדשים מסתכלים עלינו מבינים שאנחנו השולטים ושלידנו שלא יעשו שטויות, ראיתי את היודבתניקים מסתכלים עלי ועל שני כשאני יודעת שכל אחד ואחד שם היה רוצה להיות איתנו, גם אם זה סתם כדי להגיד שהוא היה איתנו או כדי שיהיה משהו רציני יותר זה לא משנה, ובשניות האלו שהלכנו במסדרון כל העולם היה נראה שונה, לרגע הרגשתי שדני באמת אוהב אותי עם המבט הזה שלו, לרגע שכחתי את התוכנית, לרגע סלחתי לו על הכל אבל כל זה היה רק לרגע