הפתעה – פרק 3
בפרק הקודם:
כולם פינו את המקום ואני היחידה שלא זזה, עמדתי במקום וחיכיתי לראות את שי, בעלי.
"את לא יכולה להיכנס לשם" הוא אמר לי (אחד הכבאים) כאשר החלטתי ללכת לראות אותו בעצמי.
"זה לא מעניין אותי מה אני יכולה ומה לא, אני נכנסת" אמרתי בעצבים.
"אל תזוזי, את עצורה!" נשמע קול מאחוריי לאחר שהתחלתי להתקדם.
הפרק:
"עצורה? מה?" חשבתי לעצמי.
"שרה אדיסון ג'פרסון, אני מבקש ממך להתלוות אתי לתחנה" אמר שוטר שיצא מרכב המשטרה.
"מדוע אתה עוצר אותי?" שאלתי.
"את היית בבית ממנו נוצרה השרפה ולכן אני חייב לעכב אותך לחקירה" אמר השוטר.
נכנסתי לניידת יחד עם השוטר ונסענו לתחנת המשטרה.
"כנסי לחדר ההוא שם בבקשה" אמר לי.
נכנסתי לחדר והוא היה קטן כל כך, הקירות התקלפו ובאמצע החדר היה שולחן קטן עם שני כיסאות בצידיו. החדר עשה לי חלחלה.
לאחר כמה דקות המתנה נכנס שוטר אחד לחדר.
"אני מבין שאת יודעת למה את פה?" שאל.
"בגלל שהכבאים הרגו אתך בעלי!" אמרתי עצבנית.
"הכבאים עושים את העבודה שלהם, הם לא יכלו להציל אותו" אמר.
"את פה כדי לעזור לי להבין מה גרם לשרפה" הוסיף.
"אני לא יודעת" אמרתי.
"את לא יודעת?! השרפה נוצרה מהדירה שלך" אמר עצבני.
"נכון, האומנם אני הייתי בחדר כשזה קרה, בעלי הכין לי הפתעה ואמר לי להיכנס לחדר לכמה דקות, ואז הרחתי ריח שרוף מהמטבח יצאתי וראיתי להבות סביב בעלי" אמרתי.
"אז את לא יודעת מה גרם לשרפה?" שאל.
"לא" עניתי.
"אני רק יודעת שהיינו יכולים להציל אותו! או לפחות שייתנו לי לראות אותו.." אמרתי עם דמעות בעיניי.
"טוב, בואי אתי" אמר השוטר.
נכנסתי עם השוטר לניידת ונסענו בחזרה לאזור השרפה.
כשהגענו יצאנו מהניידת והלכתי עם השוטר לכיוון הבניין עצמו.
"אני מצטער אבל אתם לא יכולים להיכנס" אמר אחד השוטרים שהיו שם.
"תשאירי אותנו לבד רגע" אמר השוטר שהלך אתי.
נשארתי בצד ושמעתי את השוטרים מדברים ביניהם.
"תקשיב, בעלה נמצא בפנים זו אשתו של שי ג'פרסון" אמר השוטר הנחמד.
"אני מצטער אבל אסרו עליי להכניס אנשים לבפנים, אתה בכלל יודע מה היא עלולה לראות שם?" אמר השוטר הנחמד פחות.
הם הפסיקו לדבר והסתכלו עליי.
"תראה אותה, היא אבדה את הדבר הכי חשוב לה בחיים והיא רוצה לראות אותו פעם אחרונה, אני חושב שמגיע לה לראות אותו" אמר השוטר הנחמד.
"בסדר, אבל שלא תתעכב יותר מדיי" אמר השוטר הנחמד פחות.
"שרה!" קראו לי השוטרים.
"כן?" עניתי.
"החלטנו שאת יכולה להיכנס לשם" אמר השוטר הנחמד.
"באמת?" שאלתי בתמימות.
"כן, אני אתלווה אלייך" הוא אמר ואני והוא התחלנו לצעוד לעבר הדירה.
-המשך יבוא-
תגובות (10)
אני כל כך שמחה שהמשכת, יצא לך פרק מושלםםםםםםם.
מחכה להמשך,
מתי את תמשיכי??????
תודה רבה לך(:
אמשיך בקרוב התחלתי את פרק 4 אבל זה ממש בהתחלה שלו אני קצת עמוסה אז יכול להיות שאמשיך רק ביום ראשון ואעלה רק ביום שני אבל אשתדל להעלות את זה לפני(:
תודה על המחמאות הרבות אוהבת אותך3>
תמשיכייי לפרק 4 זה ממש יפה אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך
תודה רבה, העליתי את פרק 4 ממש עכשיו♥
תמשיכי זה מהמם את כותבת טוב :)
זה ממש מעניין . מחכה להמשך ;;))
תודה רבה לך♥
פרק 4 הועלה אשמח אם תקראי ותגיבי(:
וואו הכתיבה שלך מאוד השתפרה והעלילה עצמה מאוד עניינה אותי..
רק דבר אחד שהפריע לי:
"החדר עשה לי חלחלה״- הייתי כותבת ״החדר עורר בלי חלחלה רבה״ או משהו בסגנון…
אבל זה מהמם, עכשיו הלכתי לקרוא את הפרק הבא, כל הכבוד-מוכשרת!! ❤️
תודה רבה לך♥♥
אני אחשוב איך לשנות ושוב תודה רבה♥
יש בי תקווה קטנה שאולי היא תנשק אותו והוא יתעורר לחיים, הלוואי ואני צודקת!
חחחחח♥