הפתעה – פרק 19

בפרק הקודם:

"ידעתי! ידעתי שהוא אמר לה משהו, הוא אמר שהוא רוצה את הבת בכלא או שהוא יהרוג אותה לכן קלרה האשימה את שובל בהכל, היא העדיפה ששובל תכנס לכלא ותמשיך לחיות מאשר שהמטורף הזה יהרוג אותה, עכשיו יש לנו הוכחה לזה, הקלטת הכל נכון ריק?” שאלתי.
"כן, קדימה אנחנו חייבים להגיע לתחנת המשטרה" אמר ריק.
"אתם לא זזים לשום מקום" אמר המתרגם וכיוון לעברינו אקדח.

הפרק:

אני וריק נעמדנו מופתעים עם הידיים למעלה.
"אתם באמת חושבים שאני אתן לכם להכניס את עופר לכלא?” אמר המתרגם.
"עופר הוא פושע, הכלא זה המקום בשבילו" אמרתי.
"שתקי" אמר המתרגם.
"עכשיו תקשיבו לי טוב, אתם תביאו לי את הקלטת ואני אשחרר אתכם ולא אני יורה בשניכם, זה ברור?” הוסיף.
"אנחנו ממש לא מתכוונים לתת לך את הקלטת, ואני לא מבין משהו, למה אתה מגן על הפושע הזה?” שאל ריק.
"מכיוון ש"הפושע הזה" הוא אח שלי" אמר המתרגם ואני וריק שתקנו לרגע.
"תקשיב מר מתרגם, אני מבינה שאתה בסך הכל מנסה להגן על אח שלך אבל הוא פושע שרצח את אשתו והכניס את בתו לכלא, באמת לא אכפת לך משתיהן?” שאלתי.
"אם זה הן או אח שלי אני בוחר באח שלי, אני מצטער" אמר המתרגם.
"תחשוב שנייה, הבן אדם הזה מסוכן! הוא יחסל כל מי שיהיה בדרכו ואם הוא פגע ככה באשתו ובתו מה יימנע ממנו מלפגוע בך בעתיד?”
"אין לו סיבה לפגוע בי" אמר המתרגם.
"אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא רבת עם אח שלך? הוא אף פעם לא ניסה להיפטר ממך בדרך כזו או אחרת בשביל לקבל את כל היחס מההורים לעצמו?” שאלתי.
"טוב, כן. אבל ההורים שלנו כבר לא בחיים, יש לנו רק אחד את השני, אין סיכוי שהוא ייפגע בי" הוא אמר.
"מאיפה אתה כל כך בטוח?? דבר הכי קטן שתעשה כנגד רצונו יכול להוביל למוות שלך, אתה באמת מוכן לקחת את הסיכון הזה במקום להכניס את אחיך לכלא?” שאלתי.
"כן" הוא אמר.
"עכשיו, הקלטת" הוסיף.
"אני מצטער, אבל אתה לא עומד לקבל אותה" אמר ריק ושלף אקדח מכיסו.
שניהם עמדו אחד מול השני עם אקדחים טעונים בידיהם ואני הסתכלתי על ריק מהצד, מתפללת שהסיפור הזה ייגמר בלי רצח.
"אנחנו נצא מהחדר הזה עכשיו ואתה תשכח שהיינו פה, זה ברור?” אמר ריק.
"לא כל עוד הקלטת אצלך, אני סופר עד 3 או שאני יורה, אם לא אצליח לקחת ממך את הקלטת כשאתה בחיים, אקח אותה כשאתה לא בחיים" אמר המתרגם ואני לא ידעתי מה לעשות.
"בבקשה לא" צעקתי והתחילו לזלוג לי דמעות מהעיניים.
"ריק תעשה משהו!” הוספתי.
ריק לא אמר מילה, גם המתרגם לא אמר מילה וזה נמשך ככה במשך דקה שלמה.
"1” התחיל המתרגם לספור.
"2” הוא ספר ואני התחלתי לכסוס את ציפורניי בשיניים מרוב פחד.
"ש.. לוש" הוא אמר ולפתע נשמעו יריות.