הפתעה – פרק 10:

בפרק הקודם:

לקראת הערב שובל התקשרה אליי.
"היי שרה" היא אמרה.
"שובל, מה קורה? את מתנהגת מוזר לאחרונה" אמרתי.
"כן.. יש איזה משהו שגורם לי להתנהג ככה וזה קשור לריק, פשוט ש.. יש לי טראומה משוטרים".

הפרק:

"טראומה משוטרים? על מה את מדברת?" שאלתי.
"עזבי, אני לא רוצה לדבר על זה, פשוט שאני מעדיפה להתרחק כשריק בסביבה.." היא אמרה.
"את בטוחה שאת לא רוצה לדבר על זה?" שאלתי.
"כן, בטוחה" היא אמרה.
"וואי אני עייפה" היא אמרה ופיהקה.
"אני אדבר אתך מחר, לילה טוב שרה'לה" אמרה וניתקה את השיחה.

כשהלכתי לישון נתקפתי מחשבות על שובל, מה יכול היה לגרום לה טראומה משוטרים?
לא היה לי מושג מה קרה לה אבל לא רציתי לחדור לה לפרטיות ללא הסכמתה.
כך הכל המשיך להתנהל עם שובל, בכלך פעם שריק הגיע היא נהגה ללכת והיא דאגה לא ליצור אתו אינטראקציה כלל.

ביום בו היו צריכים להוריד לי את הגבס גם שובל וגם ריק רצו להתלוות אליי.
"שרה בואי ואסיע אותך לבית החולים" אמר השוטר.
בדיוק באותו הרגע גם שובל הגיעה.
"שרה, בואי ואקח אותך לבית החולים" היא אמרה.
"האמת שבדיוק התכוונתי לקחת אותה, אבל בואי, היכנסי ניסע יחד" אמר ריק לשובל.
שובל לא ידעה מה להגיב, היא החלה לגמגם.
"אממ.. אממ.. אז אם אתה לוקח אותה אני אחזור לעבודה, פשוט לא רציתי שהיא תלך לבד" היא אמרה והלכה.
"אני עשיתי לה משהו?" שאל אותי ריק.
"לא, היא פשוט מאוד עסוקה" עניתי בתמימות.
"טוב… יאללה כנסי, הלך להוריד לך את הגבס" הוא אמר.

נסענו לבית החולים ובמהלך הנסיעה הייתה דממה, אני רק חשבתי על שובל וההתנהגות המוזרה שלה ואני דיי בטוחה שזה גם מה שהעסיק את ריק בעצמו.
כשהגענו קיבל את פנינו הרופא והכניס אותי לחדר על מנת להסיר את הגבס.
ריק חיכה לי בחוץ.

"אני רואה שהתחלת להתאושש" אמר הרופא.
"כן, הרגל הרבה יותר טוב" עניתי.
"אני מתכוון להתאושש מהמוות.." הוא אמר.
"אה, למה אתה מתכוון?" שאלתי בתמימות.
"לחבר החדש שלך, בקושי חודש עבר מאז המוות וכבר את עם חבר חדש" הוא אמר לי.
"מה?! על מה אתה מדבר?! ריק הוא רק ידיד שלי" אמרתי עצבנית.
הרופא לא ענה לי, רק הוריד את הגבס ושתק, היה מוטב שישתוק אני לא יודעת מה הייתי מסוגלת לעשות אם היה ממשיך לדבר.

כשחזרתי הביתה חשבתי על המילים של הרופא לעמוק, איך יכול להיות שמשנייה אחת בודדה שהוא ראה את ריק לידי הוא הסיק שאנחנו חברים, המחשבה הזאת העסיקה אותי למשך כל הערב עד שהבנתי שיכול להיות שיש משהו בדבריו.