– הפנימייה – 51

" גם אתה אחלה, לא חשבתי שיהיה כאן מישהו נורמאלי " אמרתי לו ואיבדתי פוקוס לרגע, הרחתי ריח מוכר, סטפן .?
___________________________________________________________________
כן. זה סטפן, סטפן וניקולאס מה ?
" פאק " נפלט לי
" דרמות אקס מיתולוגי ? " רד שאל, אבל לא הבנתי איך הוא ידע לא חשבתי על זה אפילו
" מה ? איך ? " שאלתי אותו והוסחה דעתי מסטפן
" את לא הבנת כבר שכולם פה מכירים אותך יותר טוב ממך ? " הוא אמר לי, אני כן חשבתי והבנתי כבר, אבל עד לאקסים שלי ?
" ככה זה, סקס ריאשון וזה " הוא אמר לי והפה שלי היה פעור פשוט
" תסגרי את הפה שלא יכנסו לך זבובים " הוא אמר , מה הוא חושב שזה מצחיק כאילו ?
" זה, אתה חושב שזה מצחיק ? " שאלתי אותו
" כה, יחסית לנערה בת 17-18 ? " הוא אמר ושאל
" חהחה" אמרתי בציניות הוא נכנס לחדר, הוא וניקולאס נכנסו הרגע
" תן לי שנייה טוב ?" אמרתי וסימנתי לו ביד סימן של קצת והוא גיחח
הלכתי במהרה לניקולאס וחטפתי אותו מהר שלא יהיה לייד סטפן אני יודעת שסטפן יודע שזזאת אני
" ניקולאס ? באמת ?! " אמרתי לו
" ג'יני הייתי חייב הוא לחץ עליי " הוא ניסה להסביר ולא קניתי את זה
" ממתי אנשים לוחצים עלייך ?! " שאלתי אותו בחוצפה רבה הרגשתי את סטפן מתקרב
ניקולאס עשה לי בידיים סימן של ' אנלא יודע מכלום '
" ג'יני " סטפן חיבק אותי והתכופף לנשק אותי, סובבתי את הפנים
" סטפן, אל " הורדתי את הידיים שלו ממני, גאדד כ'כ הרבה אנשים מסתכלים
" ג'יני בואי הביתה. דיי כבר " הוא אמר ותפס לי את היד וניסה למשוך אותי איתו
" לא, סטפן אל…" הרגשתי את העיניים שלי מתמלאות דמעות הוצאה את היד שלי מהתפיסה של סטפן והסתובבתי, ניגבתי את הדמעות בשנייה והסתובבתי חזרה
" סטפן דיי זה נגמר " אמרתי לו, זה הדבר היחיד שיוריד אותו ממני
" לא, זה ממש לא נגמר ! " הוא אמר וביטל אותי, ואז משך אותי ביד
הוצאתי מהר את היד שלי מהאחיזה שלו בכח
" סטפן ! דיי תתגבר על זה ! " אמרתי לו והרמתי את הקול
ואז עוד אנשים בההו " אפעם לא ראיתם אנשים מתווכחים ? תמשיכו בשלכם " אמרתי וחצי מהם הסתובבו חזרה לעינינם " כן כן" הוספתי וכולם כבר הפסיקו לבההות
" ג'יני את באה איתי הביתה עכשיו ! " הוא אמר לי והרים את הקול
" מה ניראלך שאתה אבא שלי שאתה אומר לי מה לעשות !? מי אתה בכלל, אז היה בינינו קטע, דיי נגמר " הבהרתי לו את המציאות וציפיתי שהו ילך הביתה
" קטע ? קטע ?! " הוא אמר " היה בינינו קטע ? " הוא הצביעה עלינו כאילו " ג'ן . את אהבת אותי ג'ן ! את היית מסמיקה כל מילה שנייה שאמרתי לך היית נמסה שחייכתי אלייך " הוא אמר וניסה לעקוץ אותי
" סבבה, היה מה שהיה, זה נגמר סטפן ! אני מנסה להתחיל משהו חדש אתה מוכן ללכת בקשה ?! " אמרתי לו והראתי לו את הדלת עם היד
" את באה איתי עכשיו אחותך מתגעגעת אלייך " הוא אמר ולא זזתי מהמקום " ומה עם ההורים שלך ? מה איתם אה ? " הוא שאל אותי
" סטפן לך מפה עכשיו ! " אמרתי לו, הוא לא זז " אני הולך מפה ואת באה איתי . " הוא הציב לי עובדה
" סטפן עוף מיפה לפני שאני מרוקנת לך מחסנית בראש ! " איימתי והתעצבנתי כ'כ !
" ג'יני תפסיקי לדבר שטויות ובואי הביתה ! " סטפן אמר והרים את הקול עכשיו כולם הסתקלו ולי כבר לא הייתה בעיה כי זה ממש לא עניין אותי
" סטפן. לך. הביתה. די כבר אני לא ממשיכה את הוויכוח הדפוק הזה " אמרתי לו ודחפתי אותו אל הדלת, הוא תפס לי את היד ולא נתן לי להשתחרר
" תעזוב לי את היד " אמרתי לו פעם אחתהוא לא הקשיב לי " סטפן תעזוב לי את היד עכשיו. ! " הרמתי את הקול שלי עכשיו ממש וכולם התחילו להתלחשש בינהם
" לא את באה איתי " הוא הציב לי שוב עובדה " ט'סס " עשיתי את הצליל הזה עם הפה שלי שלפתי את האקדח וכיוונתי לו ישר לחזה "תעזוב לי את היד בקשה " אמרתי לו בכעס
הוא עזב לי את היד " צא לבחוץ " הראתי לו ישר עם האקדח
" לא " הוא אמר "כן אנחנו עכשיו יוצאים לדבר בחוץ " אני מדברת איתו כבר כמה דקות בלי להסתכל עליו, הוא יצא מהדלת ואני אחריו נכנסנו למעלית וירדנו לרחוב הלכנו לאחורה לסימטה כזאת מאחורי הביניין הטענתי את האקדח והורדתי את הכוונת ממנו
" סטפן מה אתה עושה ? " שאלתי אותו עם האקדח ביד שלי לצד גופי
" לוקח אותך למקום שאת שייכת אליו " הוא אמר לי כשהציב לי עובדה
" אל תציב לי עובדות " אמרתי לו " איפה האופנוע שלך ? " שאלתי אותו, הייתה לי תוכנית
" פה ממול " הוא ענה והראה לי עם הראש כשהכניס את הידיים לכיסים
" את חוזרת הביתה " הוא שאל " משהו כזה " עניתי
עלינו על האופנוע לפי מה שזיהיתי הוא של דיימון לא של סטפן שמתי את הידיים מאחורה נשענתי אליהם
" שימי אותם עליי אני לא רוצה שתיפלי " הוא אמר בכוונה אל היידים שלי
" אני מסתדרת " אמרתי הוא התניע את האופנוע ונסע מישם מהר, הגענו לקצב נורא מהיר, כזה מהיר שיקח לו זמן לעצור " אל תציב לי תנאים " אמרתי לו, הוא שמע אותי, קצפתי מהאופנוע והתגלגלתי קצת על הכביש כמו שתכננתי, לקח לו זמן לעצור ובזמן הזה הספקתי לקום ולברוח חזרה לביניין, עליתי במעלית ועפתי ישר לפאול הופעתי מולו בשנייה " בו." אמרתי לו והוא נרתע
" זה ממש לא היה במקום מה שעשית פה ! " הוא אמר "רק שתידעי שלחתי אחרייך אנשים כבר ! " הוא סיפר לי כאילו שלא שמתי לב " תאשים את ניקולאס היקר " אמרתי לו, פאק האקדח שלי לא עליי
" תקשיב סטפן , הוא עם האקדח שלי אוקי ? הוא חוזר לפה אני צריכה שתחביא אותי " אמרתי לפאול ולפני שהספקתי לסיים את המשפט הדלת נפתחה וסטפן ראה אותי "תודה רבה " אמרתי בציניות לפאול שהיה עסוק בלנזוף בי מאשר לעזור
" פאול אני מתפוצצת ישלי אישור לאיים " שאלתי אותו בראש וחסמתי את כולם
" לא תצאי מיזה באלגנטיות " הוא אמר לי בראש
" האלגנטיות שלך יכולה לקפוץ לי " אמרתי לו וביטלתי אותו
" שכחת משהו " סטפן החזיק את האקדח שלי ביד שלו
" סטפן דיי " אמרתי כשראיתי שהוא מכוון את האקדח אליי, משהו עובר עליו
" בבקשה תרביצי לחמור הזה " רד אמר לי בראש
" חמור אה ? " סטפן אמר בקול וירה כדור, עליי. הוא ירה עליי
התכופפתי ובו זמנית הסתובבתי כשהכדור עבר מעליי קפצתי בבעיטה על סטפן, פספסתי את האקדח ופגעתי בסטפן נעמדתי ישר והאקדח היה מכוון לחזה שלי, כדור מתווח 0 ניכנס ויוצא בקלות
" תוריד את האקדח " אמרתי לו בשיא הביטחון, אני יודעת שהוא לא יוציא עליי כדור שבאמת יכול לפגוע בי
" לא " הוא אמר בביטחון
" וואלה " אמרתי, הרמתי גבה " אתה מתכנן גם לירות או משהו ? לא כי כדיי שתעשה את זה עכשיו יש לך קהל. " אמרתי כועסת הכדור השתחרר, בשניות תפסתי את האקדח והפניתי את הקנה שלו לצד הכדור פגע לי בכתף
האקדח בייד שלי לקחתי אותו מהיד של סטפן הסתובבתי והרמתי רגל ובעטתי לו בראש
" וזאת הסיבה כריס, שאני לא אוהבת שמלות " אמרתי לה ונתתי לה להחזיק את האקדח, היא עמדה שם כמו כולם ופשוט הסתכלה
חזרתי לעמוד מול סטפן " עכשיו אתה רוצה לריב איתי מכות ? " שאלתי אותו בציניות עם רצינות כלשהי
" ההיתי עושה את זה אבל אני עדיין קצת אוהב אותך " הוא אמר
" קצת אה ? ! " שאלתי והעפתי לו אגרוף לעיין הוא תפס לי את היד וסובב אותי ככה שהוא כמעט שוב לי את היד
" לא מספיק שדפקת לי כדור ביד הזאת אתה רוצה גם לשבור אותה ? " שאלתי בציניות והסתובבתי ככה שזה יכאב לו הוא עזב את היד נעמדתי מאחוריו ובעטתי לו בגב
" בוא, בוא תריב איתי כמו גבר . " אמרתי לו ואיתגרתי אותי הייתי מוכנה עם האגרופים שלי מעל החזה מתחת לסנטר
הוא עדף אותי והפיל אותי לרצפה
" למה נכנסת ג'יני " רד אמר
" שום דבר שאני לא יכולה לצאת ממנו " עניתי , סטפן עמד מעליי, וזה לא היה הסטפן שהייתי מאוהבת בו. כבר לא היה לי איכפת
בעטתי לו עם העקב מאחורי הברך וזה נתן לי חלון של שניה בידיוק להיעמד ושנייה בדיוק להכאיב לו
תפסתי את היד שלו מאחורי הגב שלו ככה שלא יוכל לזוז בכלל, " תקשיב, מאמי, אני התגברתי עליך כבר " אמרתי לו והפלתי אותו לרצפה " תמשיך הלאה "
תוך שנייה האקדח לא היה בידיים של כריס כי לקחתי אותו ויריתי לו שלוש יריות בגב
" זה כואב, אבל זה יחלים. עכשיו את צריך ללכת, אה כם ועוד משהו " אמרתי שלחתי כדור לכתף שלו וזה פגע, וזה כאב "עכשיו אנחנו שווים " אמרתי בהיתנשאות
הלכתי לשבת לייד רד, והוא קם ותפס אותי באמצע ניסה לשבור לי את המפרקת הסתובבתי ודפקתי לו בירכייה ואז שברתי לו את המפרקת הוא התעלף על הרצפה
" ניקולאס " אמרתי בשאלה אם הוא עדיין שם הוא הופיע מהקהל הרב
" כן ? " הוא שאל בנימה מכובדת כמו שאני פניתי אליו
" אני מקווה שלא יכננת להישאר הרבה, כי ניראלי שהוא יצתרך ליווי הביתה " אמרתי לו וחייכתי
" כן, אני ישאר אבל זה יטופל " הוא אמר ולקח אותי לצד
" מה זה היה ? " ניקולאס שאל ופאול נעמד לידו בידיוק באותה שאלה
" אנשים מתעצבנים לפעמים זה קורה. " עניתי להם
" והווווווווווו ! זה היה ענק! " כריס הצילה אותי והתחילה למחוא כפיים
" כפיים, מגיע לה כפיים ! " רד תמך בכריס וכולם מחאו כפיים
זרמתי איתם וקדתי קידה
" אה דרך אגב, ניקולאס. פאול. אם אתם רוצים למדוד את הכח שלי, לא ככה פעם הבאה, תודה " אמרתי להם בנימה של כבוד
" ניקולאס. סיפרת לה ? " פאול שאל וגם רוז נעמדה לידינו וציפתה מתשובה
" לא, לא. אני החשבתי את כל זה כמפגן רעבה מהתחלה, וכשהרגשתי אותם כבר הבנתי שמשהו פה מסריח " אמרתי בנימוס והנהנתי בראש בהסכמה עם עצמי
" אה וכן, לקראת הסוף לפניי ששברתי למסכן את המפרקת והעיניים שלי ניהיו אדומות והיה מפחיד כזה, שמעתי את המחשבות שלך בראש, זה היה משהו כמו 'כן ! כן ! תכסחי אותו תראי להם ! ' כה, זה מש שחשבת " סיפרתי והבהרתי את המצב
" אז בעצם הבנתי ונשארתי רגוע, פעם הבאה בבקשה, דרך פחות אנוכית זה היה ממש קשה לעדוף מישהו שאת אוהבת בכח, טוב? טוב." אמרתי בחיוך והלכתי, התישבתי לייד רד, ואת השוט שלו הוצאתי לו מהיד ולקחתי לעצמי
" ילדה, אני גאה להיות המאמן שלך " הוא אמר מרוצה ממני ואני נשארתי אדישה והורדתי עוד שוט