– הפנימייה – 46

זיהיתי את המקום, והדבר האחרון שאני זוכרת, זה שהלכתי להביא את המזוודות ונפלתי
רגע, מה ? פתחתי את העיניים
_________________________________________________________________________
צ'אד הסתכל עלי, רגע ישנתי עליו, דבר ריאשון רדי ממנו !
דבר שני תפסיקי לדבר עם עצמך !
הסתובבתי לצד השני במיטה
'מה קרה ? ' הוא שאל
' צ'אד, סוריי שאני ככה, פשוט, כה קצת יותר מידיי שוטים של ה' יודע מה זה היה בכלל' אמרתי, ומצאתי את עצמי הולכת לשאול שאלה ממש טיפשית אז עצרתי
' זה הולך להיות ממש מצחיק כריס תקשיבי ' שמעתי את פאול מהגג עם כריס מצותתים לנו
' אני מתה לראות מה הוא יעשה ' כריס ענתה וציחקקה
' אתם מוזמנים להפסיק לצותת ! ' צעקתי להם ככה שישמעו !
הם פשוט צחקו וגם צ'אד ציחקק כזה
' פפפפפפפפ', טוב דקה ' אמרתי וניערתי את הראש והשיער
' ג'יני אל תביכי את עצמך, לא עשינו כלום ' הוא אמר וחייך חצי חיוך
' לאאאאאאאאא למה ? ' פאול התאכזב מיזה שלא שאלתי שאלה כזאת מטומטמת
' לפחות תיהיה בשקט ! ' צעקתי לו
' רגע מה ? ' שאלתי את צ'אד
' לא עשינו כלום תירגעי ' הוא אמר ונגע לי בברך
' שקרן ! ' אמרתי לו והעיניים שלי נפתחו , הייתי בשוק מעצמי
קמתי מהמיה לצאת מהחדר, והוא קם ותפס אותי
' לא ג'יני אני רציתי תראי, יש מצלמות בכל מקום בזמן שישנת ידעתי מה תחשבי כשתתעוררי לא שיכורה' הוא אמר וניסה, לא יודעת להרגיע אותי ?
' צילמת את זה סוטה ! ? ' שאלתי אותו ודפקתי לו סטירה
' לא היה מה לצלם תראי ' הוא הדליק את הטלוויזיה
—–
נשכבנו במיטה, אני בתחתונים וחזיה רטובים והשיער שלי רטוב, והוא בג'ינס שלו שגדול עליו באיזה 2 מידות אוליי
הדלת של החדר נפתחה והוא ישר שלף אקדח באחורי הגב בחגורה של המכנס
ועלה מעליי כשהרגליים שלי עדיין מסובבות סביבו זה היה פאול הוא החליק את התיק לתוך החדר וצחק
' לא נמאס לך סוטה ? ' צעקתי עליו וצחקתי
' לא נמאס לכם ?! ' הוא שאל וצחק
צ'אד הפיל את האקדח על המיטה והמשיך לנשק אותי
באתי להוריד לו את המכנסיים והוא עצר אותי
' מה ? ' שאלתי אותו
' את שיכורה, אני לא עושה שטויות עם שיכורות 'הוא ענה וציחקק
' אתה ממש מטומטם ' אמרתי לו והצמדתי אותו אליי והמשכנו להתנשק
'לא, ברצינות, את צריכה להתלבש ' הוא אמר ועצר את הנשיקה
' לא אני לא ' אמרתי לו ונישקתי אותי
' לא ברצינות' הוא עצר את הנשיקה וקם מהמיטה 'את צריכה ללבוש משהו ' הוא הכניס את האקדח לחגורה חזרה ' איפה הבגדים שלך ?' הוא שאל
לא עניתי פשוט ציחקקתי
' הם בתיק ? , כן הם בתיק ' הוא פתח את התיק הוציא את הקופסה בלי לבדוק מה זה בכלל
והוציא מישם שורט וחולצה זרק לי על המיטה
' טוב טוב אני יתלבש 'אמרתי וקמתי,הוא הסתובב לצאת לדלת
' אבל בתנאי אחד ' אמרתי, 'מה ג'יני ? ' הוא שאל גילגל עיניים והסתובב אליי
' אתה נשאר להתכרבל איתי ' אמרתי לו וחייכתי
' לא, ג'יני …' הוא אמר
' נו אני לא יאנוס אותך הנה כבר שמתי מכנס ' אמרתי וסגרתי את הכפתור של השורט
' טוב.. ' הוא אמר ושוב חייך חצי חיוך 'טוב (:' אמרתי והלכתי אחריו למיטה
' לא… את שמה חולצה ' הוא אמר 'בעעע עליך. ' אמרתי לו והוצאתי לו לשון
הוא הלך לקח את החולצה והלביש אותי פשוט ' פעם ריאשונה שאני באמת צריך להלביש מישהי ולא להפשיט אותה ' אתה יכול גם להפשיט אותה ' אמרתי לו והרמתי גבה עם חצי חיוך
' לא… ג'ן אני לא. ' הוא אמר וחייך
' טוב ' אמרתי ושמתי את שתי הידיים שי על החזה שלו ' לא רוצה לא צריך ' הוא הלך אחורה למיטה וציחקק לי מול הפנים ' ג'יני, את מבינה שאת מרטיבה לעצמך עכשיו את החולצה והמכנס ' הוא אמר וחייך
' אז להוריד ? ' שאלתי ' לא לא, אל תורידי ' הוא אמר והרים את את הידיים שלי מהחזה שלו לעורף שלו ופשוט חיבק אותי ונשכבנו במיטה הוא שכבר על הגב, ואני על הצג שלו חצי עליו וחצי על המיטה
נרדמתי תוך איזה רבע שעה
——
' עכשיו את מבינה ? ' הוא שאל עדיין מחזיק לי את היד שאני לא יצא כל רגע מהדלת
' ואוו. אני פאקינג מטומטמת ' צחקתי פשוט
דחפתי לו אגרוך בחזה [לא כואב] ' לא הייתה צריך להסכים אידיוט ! ' אמרתי לו, נזפתי בו
' חחחחחחחחחח וואלה ? זה לא מה שאמרת אז, רוצה לראות את זה שוב?
' לא ! ' אמרתי
' תקשיב.. ' אמרתי וצחקתי מיתוך שוק ' תודה שלא ניסחפת אחריי ' אמרתי לו ואני לא מאמינה שאני מוציאה את המילים האלו מהפה שלי
' רק שתידעי, ממש רציתי, ממש כאילו הייתי שנייה מלא להתאפק ' הוא אמר וצחק
' ותודה שהלבשת אותי ' אמרתי וצחקתי, הוא צחק גם
' אתם זוג מטומטמים ! ' כריס צעקה לנו מלמעלה
שתינו צחקנו כמו שתי מפגרים, הוא נתן לי חיבוק ויצא מהחדר
' את מטומטמת ' אני שוב מדברת עם עצמי
נשכתי את השפה התחתונה והתגלגלתי במיטה
הדלת נפתחה, כריס נכנסה פנימה ושתינו צחקנו כמו שתי מפגרות ממה שקרה הרגע
' כריס ? ' שאלתי אותי ' מה ? ' היא ענתה
'אני לא רוצה להיות כלבה, אבל אני חייבת לעשות שיחת טלפון דיי דחופה ישמצב שאת חוזרת אח'כ ? ' שאלתי אותה, כשבראש אני יודעת שאני אבכה
' ניראלי שאני אשאר כאן ופשוט יעשה כאילו אני לא מצותת ' היא אמרה, באיזה שהו מקום קיוויתי שהיא לא תלך את האמת
– ביפ….ביפ…. בי..
" הלו ? " שמעתי את סטפן עונה לטלפון
" סטפן ? " שאלתי אם הוא עדיין שם
" טיפאני ? ! איפה את ?! את ארזת ?! מה קורה? תחזרי לפה עכשיו ! " כמה דברים בבת אחת
" סטפן, אני לא חושבת שאני חוזרת בקרוב… תזכור שאני אוהבת אותך, אבל זה לא יכול להמשיך " אמרתי לו ושמעתי את הנשימות שלי כבדות, נהיו לי דמעות בעיניים
" טיפאני אל תדברי שטויות את אצל פאול ? אני בא לקחת אותך " הוא אמר
" לא, סטפן… אל תבוא, טוב לי פה.. יותר ממה שהיה לי איתכם… " אמרתי והודתי באמת גם לעצמי
" את סתם מדברת שטויות " הוא בא להגיד משהו אבל לא הספיק כי טיפאני גנבה לו את הטלפון מהיד
" ג'ן די עם המשחקים תחזרי הביתה " שמעתי את הקול של טיפאני ונשברתי, הדמעות התחילו לרדת
" טיף' טוב לי פה בבקשה… " ידעתי שאני לא יכולה להגיד לה לא
" את רצינית ? פה המשפחה שלך, אני המשפחה שלך ! " היא אמרה ונשמעה בוכה
" לא, אתם משקרים לי ומציפים אותי ב'עלק' חוקים די כבר דיי לשחק אותה אמא שלי ! " הרמקתי את הקול והמיליפ פשוט יצאו לי מהבטן לא מהראש
" תחשבי בהיגיון, תחזרי הביתה " היא אמרה בוכה
" תגידי לסטפן שאני אוהבת אותו, אבל אני לא יכולה להמשיך ואני אוהבת אותך נורא, הכי בעולם הת כל החיים שלי טיף', אבל תרפי ממני בבקשה… " אמרתי לה
" תגידי לו את " היא העבירה לי אותו בכעס
" שמעתי. " הוא אמר ולא אילץ אותי להגיד שוב
" תגיד לכולם שאני נורא אתגעגע " אמרתי " ובסופו של דבר אני כניראה יחזור " הוספתי למשפט
" את אפילו לא מזילה דימע אה ? " רוני גנבה בכעס את הטלפון
" ביי.." אמרתי וניתקתי…
נפלתי על המיטה עם הפנים לכרית ובכיתי